|
|
صفحة: 120
קליטת העולים בתוך כמה שנים הגיעו לישראל הרבה מאוד עולים מארצות ומתרבויות שונות, לכן עלייה זו זכתה לכינוי "העלייה הגדולה" . האוכלוסייה הוותיקה בארץ הייתה קטנה, למדינה היו מעט משאבים ( בעיקר מעט כסף ) , והיה קשה לקלוט את העולים : לספק להם עבודה, חינוך וגם מגורים . כדי שלעולים יהיה מקום מגורים, הוקמו במהירות מחנות זמניים שנקראו "מַעְבָּרוֹת" . עולים חדשים במעברה, 1950 המפגש בין התושבים הוותיקים לעולים החדשים לא היה פשוט . חלק מהתרבות ומהמנהגים של העולים היה שונה מאלה של הוותיקים . למשל, המוזיקה שאהבו לשמוע, הבגדים שלבשו, המאכלים ואפילו החגים המיוחדים לארץ המוצא, כמו המימונה שחגגו יהודים במרוקו . לפעמים דרשו מהעולים לשנות את שמותיהם לשמות עבריים . רבים מהעולים החדשים נפגעו מכך . הם הרגישו שהממשלה והתושבים הוותיקים אינם מבינים אותם ואינם מכבדים אותם . החיים במעברות היו קשים - העולים גרו באוהלים או בצריפי עץ או פח, ואלה לא הגנו מפני החום בקיץ ומפני הגשמים והקור בחורף . הצפיפות הייתה גדולה, ונוסף על כך לעולים היה קשה למצוא עבודה ופרנסה . עם הזמן פורקו המעברות . העולים עברו לגור ביישובים ברחבי הארץ, ובִמְקוֹם חלק מהמעברות קמו יישובים . 120
|
|