|
|
صفحة: 52
הִבִּבִי דִי חִיִ לִיךְכִכִּייִטִחִזִיוִהִדִיגִבִיבִּאִי תִתְחַדְשִׁי ! אִמָא נָסְעָה . תָמָר נִשְׁאֲרָה עִם אַבָּא וְעִם בַּר . תָמָר נִרְדְמָה עַל הַסַפָּה וְחָלְמָה עַל אִמָא . בַּלַיְלָה אִמָא בָּאָה וְאָמְרָה : קָנִיתִי לְתָמָר מְעִיל חָדָשׁ . תָמָר שָׁמְעָה וְקָמָה מִיָד . הִיא מָדְדָה אֶת הַמְעִיל וְחִבְּקָה אֶת אִמָא . אַבָּא אָמַר : תִתְחַדְשִׁי ! מָָה קֹדֶם וּמָָה אַחַר כָּךְ בַּסִפּוּר ? כִּתְבוּ מִסְפָּר לְיַד כָּל צִיוּר לְפִי הַסֵדֶר בַּסִפּוּר . חִגִיִדִיבִּבִי הִלִיאִי 52
|
|