|
|
صفحة: 32
הצעות לפעילויות : כדאי לעצור אחרי קריאת הקטע על החלטתה של מדאם בודו לגדל את הנחש כחיית מחמד, ולעורר בכיתה שיחה ; מה החליטה הקשישה לעשות ? מה דעת הילדים על ההחלטה : האם היא צפויה או מפתיעה ? מה היו רוב האנשים עושים לו קיבלו נחש במתנה, ולמה ? כאן יעלו כנראה הדימוי השלילי שהנחש גורר אתו מימי גן עדן, והפחד שהוא מעורר בהיחשבו בעל חיים שכוונותיו רעות ופגיעתו קשה . לאחר קריאת הקטע המספר שקריקטור למד לכתוב אותיות וספרות, אפשר להציע לילדים לעצב עוד אותיות כמו שהן מוצגות בספר, כאילו הן "עשויות" מקו גופו של הנחש . האיורים מוסיפים על הנאמר במילים : כבר בתחילת הסיפור נראית מדאם בודו כשהיא מפנה את גבה לקריקטור, תוך הפגנת אמון מלא בחיית המחמד המיוחדת . אחד האיורים מציג את קריקטור המשיב למדאם בודו כגמולה ומחזיק בגופו ספר כדי שהגברת הקשישה תוכל לקרוא כשהיא סורגת . כדאי לעצור מדי פעם, להציג את האיורים, לבקש מהילדים לספר במילים מה שנראה בהם ולשוחח על היחסים החמים בין הגברת בודו לנחש המחמד . בתום קריאת הסיפור כדאי לדבר עם הילדים, תחילה, על גדולתה של מדאם בודו, על אומץ ליבה ועל השליחות שלקחה על עצמה בלא יודעין לשנות את הדעה הרווחת על הנחש . אחר כך כדאי להרחיב את השיח לעוולות שמקורן בדעות קדומות ובסטיגמות . כמובן, כדאי לזכור שבין התלמידים יש הגדלים בתאים משפחתיים שונים, או באים מעדות שונות ומרקעים תרבותיים שונים, ולנהוג במשנה זהירות בעת הדיון . "חולצת האריה", מאת אורי אורלב, מסדה, 1979 אורי אורלב הוא סופר ישראלי עטור פרסים, ובכלל זה פרס אנדרסן . בהיותו בן שמונה פרצה מלחמת העולם השנייה . שנות ילדותו עברו עליו ועל אחיו בגטו ורשה, שבו נרצחה אימם . אחר כך חי במסתור אצל משפחות פולניות ולבסוף, עד תום המלחמה – במחנה ברגן בלזן . אורי אורלב כתב עשרות ספרים לילדים ולבני נוער, חלקם עוסקים בתקופת השואה . "חולצת האריה" ( אייר : מישל קישקה ) נפתח בתיאור המכניס את הקוראים למשפחתם של מיכאל ושל אחותו הגדולה דניאלה : "למיכאל היה יום הולדת [ . . . ] הוא קיבל מתנות רבות מדודים ומדודות, אבל המתנה היפה בעיניו הייתה החולצה שקיבל מאחותו הגדולה דניאלה, מפני שעל החולצה היה מצויר אריה" . באותו לילה מיכאל ישן בחולצתו החדשה, אך כשהוא מתעורר באמצע הלילה הוא מגלה שהאריה, שנעלם מן החולצה, "יושב על השולחן לפני החלון ומתבונן בהשתקפותו במראה" . מיכאל אינו נבהל, ובניגוד לציפיות הקוראים הוא פותח בשיחה עם הטורף הגדול, שבסופה טרוניה : "למה ברחת ? [ . . . ] אבל החולצה לא שווה בלעדיך" . 32 מדריך למורה – מבוא
|
|