|
|
صفحة: 120
120 פֶּרֶק 3 | זֶה רַק סְפּוֹרְט ? נוֹעָה גוּאֵטָה הִצְטָרְפָה לְעֵדֶן . פִּסְקָה 4 וְאָז זה הָיָה מאוד מַעֲלִיב, כי כּוּלָם שָׁמְעוּ מה הַיְלָדִים ּבַּקְבוּצָה של עֵדֶן אָמְרוּ : "לא ! אַל תִבְחֲרִי אֶת יָאִיר, הוא גָרוּעַ ! " חֲשַׁבְתֶם שֶׁיָאִיר זה אני ? טְעִיתֶם . אַף אֶחָד לא חָשַׁב לִבְחוֹר אוֹתִי . אֲבָל יָאִיר נֶעֱלַב . פִּסְקָה 5 יוֹאָב בָּחַר אֶת יָאנָה, שֶׁהיא הַיַלְדָה שֶׁאני הֲכִי אוֹהֵב בַּכִּיתָה . בְּהַתְחָלַת הַשָׁנָה שָׁמַעְתִי אוֹתָה אוֹמֶרֶת : "למה לא לִבְחוֹר בְּיוֹנָתָן ? " אֲבָל כּוּלָם צָחֲקוּ או צָעֲקוּ : "מה קָרָה לָךְ ? יוֹנָתָן הֲכִי גָרוּעַ ! " יוֹנָתָן זה אני . נָעִים מאוד . וְאָז נִשְׁאַרְנוּ רק נוֹעָה גָדוֹת וַאני . יוֹאָב אָמַר : "טוֹב, נוֹעָה גָדוֹת" . אֶת הַשֵׁם שֶׁלִי אַף אֶחָד בִּכְלָל לא אָמַר . כְּשֶׁנִשְׁאַרְתִי אַחֲרוֹן, הַמוֹרָה לִיאַת פָּשׁוּט אָמְרָה לי : "יַאללַה, תִצְטָרֵף לַקְבוּצָה שֶׁלְךָ וְנַתְחִיל לְשַׂחֵק" . הַמִשְׂחָק הָיָה קָצָר מאוד . גם הַפַּעַם נִפְסַלְתִי וְיָצָאתִי רִאשׁוֹן מֵהַמִשְׂחָק . עֲנוּ על הַשאלות בְּעֶזְרַת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן של הַסִיפּוּר . 2 . בַּחֲרוּ נָכוֹן או לא נָכוֹן . א . לְיוֹנָתָן קָשֶׁה בְּשִׁיעוּרֵי סְפּוֹרְט . נָכוֹן / לא נָכוֹן ב . יש עָנָף סְפּוֹרְט שֶׁיוֹנָתָן טוֹב בּוֹ . נָכוֹן / לא נָכוֹן ג . הַמוֹרָה לִסְפּוֹרְט מַחְלִיטָה מי מְשַׂחַק בְּכל קְבוּצָה . נָכוֹן / לא נָכוֹן ד . יוֹאָב וְעֵדֶן בּוֹחֲרִים יְלָדִים לַקְבוּצוֹת . נָכוֹן / לא נָכוֹן ה . הַיֶלֶד שֶׁנִשְׁאַר אַחֲרוֹן הוא זה שֶׁמְסַפֵּר אֶת הַסִיפּוּר . נָכוֹן / לא נָכוֹן 3 . כַּאֲשֶׁר הַמוֹרָה לִסְפּוֹרְט אוֹמֶרֶת "יַאללַה, מִשְׂחַק מַחֲנַיִים ! " יוֹנָתָן מַרְגִישׁ – ( סַמְנוּ שְׁנֵי אִימוֹגִ'ים מַתְאִימִים . ) מַעֲלִיב مُهين אַף אֶחָד لا أحد נֶעֱלַב شعر بالإهانة לַיֶלֶד הַמְסַפֵּר קוֹרְאִים יוֹנָתָן / יָאִיר . תמיד בּוֹחֲרִים אוֹתוֹ רִאשׁוֹן / אַחֲרוֹן בְּמִשְׂחַק מַחֲנַיִים .
|
|