בֵֵּ, בֶֶּ, הֵֵ, הֶֶ, תֵֵ, תֶֶ, סֵֵ, סֶֶ, יֵ, יֶ, צֵֵ, צֶֶ, וֵֵ, וֶֶ, פֵֵ, פֶֶ, כֵֵ, כֶֶ, טֵֵ, טֶֶ ,עֵֵ, עֶֶ, דֵֵ, דֶֶ, קֵֵ, קֶֶ, שֵֵׂ, שֶֹ

صفحة: 62

לֵ ךְ כֶכֵּיֶטֵחֶזֵהֵדֶגֵבֶבֵּאֱ לְִבַדַ בַּגֶשֶׁם שַׁחַר עָמַד לְיַד הַַחַלוֹן וְהִַבִּיט אֶל הַָרְחוֹב . הַַגֶשֶׁם יָרַד בְּלִי הַַפְסָקִָהַ . "אַבָּא, מְשַׁעֲמֵם לִי, " אָמַר שַׁחַר . אַבָּא עָנָהַ : "אַתָהַ יָכוֹל לְשַׂחֵקִ עִם מַיָהַ ! " אֲבָל שַׁחַר לֹא רָצִָהַ לְשַׂחֵקִ עִם מַיָהַ . שַׁחַר הִַמְשִׁיךְ לַעֲמֹד לְיַד הַַחַלוֹן . פִּתְאוֹם שַׁחַר רָאָהַ כֶּלֶב קִָטָן עוֹמֵד לְיַד הַַשַׁעַר . שַׁחַר קִָרָא : "אַבָּא, תִרְאֶהַ, יֵשׁ כֶּלֶב קִָטָן לְיַד הַַשַׁעַר ! " אַבָּא הִַתְקִָרֵב לַחַלוֹן וְאָמַר : "כְּלַבְלַב מִסְכֵּן, לְבַדוֹ בַּגֶשֶׁם . . . צִָרִיךְ לְהַַכְנִיס אוֹתוֹ הַַבַּיְתָהַ ! " אַבָּא לָקִַח אֶת הַַכֶּלֶב הַַקִָטָן, נִגֵב אוֹתוֹ וְהִַנִיחַ אוֹתוֹ עַל שְׂמִיכָהַ יְשָׁנָהַ . אַחַר כָּךְ שַׁחַר נָתַן לַכֶּלֶב חָלָב חַם . הַַכֶּלֶב שָׂמַח וְגַם שַׁחַר שָׂמַח . דֶטֵכֶוֶהֵיֶבֶבֵּזֵאֱחֶלֵגֵכֵּ 62

السابق  |  التالي