המלצות למהלכי הוראה־למידה

صفحة: 30

גורילה, מאת אנתוני בראון, מודן 1996 ( מרשימת המעגל השני ) אנתוני בראון ( נולד ב- 1946 ) הוא מאייר וסופר אנגלי מוערך ובעל שם, ולזכותו כ- 21 ספרים לילדים, ואין ספור פרסים ועיטורים . "גורילה" ראה אור ב- 1983 . במרכז הספר "גורילה" – הקשר בין חנה לאביה ( על האם לא נאמר בספר דבר ) . האב אדם עסוק ; חנה כמהה לזמן איכות עם אבא, אבל נאלצת להסתפק בצעצועיה, בספריה ובמעט האור ( רק בפינה אחת של חדרה החשוך ) שמכניסה לחייה הטלוויזיה . חלום שחולמת חנה בערב יום הולדתה הוא נקודת המפנה בחיי המשפחה הקטנה . בסוף הסיפור הקוראים עדים לשינוי בקשר שבין הבת לאביה . הספר מסתיים בשורה אחת – "וחנה הייתה מאושרת מאוד" . אנתוני בראון הוא הכותב והמאייר של הספר . שתי דרכי ההבעה – המלל והאיור – חברו בהתכוונות מלאה לשלמות אחת, ליצירה המגישה את עצמה לקורא בקול אחד . האיורים לא רק מפרשים את מה שמספר הטקסט, אלא הם מקור מידע מרתק למה שהמילים אינן אומרות . בעמוד הראשון של הספר נאמר שחנה אהבה מאוד גורילות ( גורילות הן אהבתו הגדולה של אנתוני בראון עצמו ) , אבל היא מעולם לא ראתה גורילה אמיתית . האמירה הזו היא הזדמנות לספר בגלוי על טיב היחסים בין חנה לאביה : "לאבא שלה לא היה זמן לקחת אותה לראות גורילה בגן החיות . לא היה לו זמן לשום דבר" . האיורים בעמודים הבאים מציגים את חנה ואת אביה במצבים המשקפים ניכור והיעדר תקשורת : בארוחת הבוקר מפריד העיתון בין האב לבתו . המטבח מוצג כמקום שכולו קווים ישרים ( פסים וריבועים ) , נקי, מסודר, וקר . כזו היא גם תלבושתו של האב . באיורים אחרים – כולם בסגנון ריאליסטי ובצבעים כהים – חנה עומדת מאחורי גבו של האב – הוא עסוק בענייניו ואין ביניהם שום קשר עין . בערב יום הולדתה חנה מצפה למתנת האב, וכשהיא מתעוררת בלילה היא מוצאת גורילה-צעצוע . המתנה, כצפוי, מאכזבת את חנה, והיא משליכה את הצעצוע ממנה והלאה . הלילה הזה הוא נקודת המפנה בסיפור . כאן הסגנון הריאליסטי מפנה את מקומו לפנטסטי, ומתאר את מאווייה הכמוסים של חנה . בובת הגורילה הופכת לגורילה חי ונושם, ידידותי ושופע חיבה . הגורילה לובש את בגדיו של אבא ( באיור נראה הגורילה הלבוש מול קולב, שעליו כובעו ומעילו של אבא ומתחתם מגפיו . בעוד שהגורילה נראה אנושי להפליא, הקולב מזכיר את אבא – קפוא וחסר חיים ) . בהמשך החלק הפנטסטי של הסיפור, הגורילה לוקח את חנה לביקור בגן החיות, ואחר כך לסרט ולמסעדה . האווירה נפלאה, האיורים צבעוניים להפליא ומקרינים שמחת חיים . חנה מאושרת, אבל עליה לחזור למציאות . הפנטסטי נסוג אל הריאליסט – אבל המציאות כבר שונה : האיורים הצבעוניים המציגים את חנה ואת אביה שונים בתכלית מאלה שפתחו את הסיפור ומעידים על שינוי . סוף הסיפור פתוח לפרשנויות : האם בזכות יום ההולדת השתנה משהו באבא ? האם חנה סיפרה לאבא מה חלמה וגרמה לו להבין למה היא זקוקה ? מכל מקום, הסיפור נגמר ברגע של קרבה בין חנה לאבא, ובאושר . 30 מדריך למורה – מבוא

السابق  |  التالي