המלצות למהלכי הוראה־למידה

صفحة: 29

הצעות לפעילויות : אחרי קריאת הסיפור, בכל כפולה כדאי להתעכב לרגע ולשאול על העיקר . למשל, בכפולה הראשונה המתארת את המלך הטוב, כדאי לשאול : מה בעצם מספרים לנו על המלך, במה היה טוב ? איך יודעים שהיה חכם ? למה אהבו אותו ? ( לשאלות אלה אין תשובה בטקסט, והן מעוררות את הספקנות שתלווה את המאזינים לאורך הקריאה כולה ) . בכפולה השנייה כדאי להפנות את תשומת הלב לדבריו של המלך, המעידים בעיקר על אהבת עצמו ועל טיפשותו . בשולי הטקסט שבכפולה זו מופיעים דברי ההתגרות לכאורה של בן המלך, המניעים את העלילה . כאן אפשר לשאול את הילדים : מה לדעתכם יעשה המלך עכשיו ? איוריו של יוסי אבולעפיה מרחיבים את הטקסט ומוסיפים עליו פרטים : למשל, בכפולה הראשונה שבה הטקסט מציג את המלך האהוב פרדיננד פדהצור, קל להצביע באיור על פרטים משעשעים ואף מגוחכים : למשל הראש המציץ מפתח הביוב, המלצר המפיל בקבוק מן המגש, הילדה המתעופפת עם זר הבלונים וכו' . בכפולה השנייה, שבה המלך מתגלה בשחצנותו, האיור מציג כמה מאורחיו המלכותיים של המלך, בהם מלך האריות, המלך מהקלפים ונסיך-צפרדע ; האיורים והטקסט מחזקים את העובדה שלפנינו מלך טיפש שאינו מבחין בין ימינו לשמאלו, ושהסיפור אינו תמים ועל כן כדאי להתבונן בו בעין ספקנית וביקורתית . הכפולה השלישית מעלה את השאלות האלה : איך הגיב המלך לדברי הנסיך ה"קנאי" ? האם יכול היה להגיב אחרת ? האיור מראה היטב איך הגיבו בני העם לצו הראשון של המלך . האיור שופע הומור ( הביטו במנקה הפסלים המנסה לרדת מן הסולם, באיש המחליק על גלגיליות ובקבצן הקיטע, שכל אחד מהם נקלע למצוקה אישית משעשעת ; וראו את החסידה, שעבורה עולם כמנהגו נוהג ) . הפרצופים הנרגנים אומרים הכול – ועדיין יש הרבה הומור באיור . כשהילדים מתבוננים באיור הבא, המציג את משלחת הזקנים בדרכה אל הארמון, שאלו על הפתרון שמצא כל אחד מחברי המשלחת לוויתור על רגל אחת . בד בבד עם ההקצנה בצווי המלך מתרחשת התרחקות הדרגתית של הנתינים ממלכם ומתגברת המחאה . כדאי לשוחח עם הילדים על הדרכים שבהן האזרחים מביעים את כעסם על המלך : משלחת הזקנים, לכלוך הפסלים בקליפות תפוזים, שלט "המלך הוא חמור", וכל מה שמראה האיור הרלוונטי . כדאי להסביר את המושג "מחאה" . במהלך הדיון בספר רצוי לחזור מדי פעם בפעם להתנהגות הטיפשית והמקוממת של המלך, להתעללות המיותרת שלו בנתיניו ולהתעלמותו מקול העם, עד לדבריו הקיצוניים שנשא מן המרפסת באצבע מתרה : "אתם עם פשוט ואני כול יכול" . בעבודה עם ילדים מתקדמים כדאי להציע לילדים למצוא ביטויים של הומור בטקסט ( מ"שטויות עקומות בריבוע" ועד "זהירות, זה שביר" ) , ולשוחח על הפער שבין התוכן הקשה של הסיפור – מלך שמתעלל בעמו ונזרק מכס השלטון – ובין ההומור המציף את הסיפור . למה אפרים סידון בחר לכתוב בהומור סיפור עצוב כל כך ? 29 מדריך למורה – מבוא

السابق  |  التالي