|
|
صفحة: 25
בכיתה, לפני ההקראה / ההאזנה : כידוע, סיפורים אינם "נולדים" בתוך ספרי לימוד . כדאי למצוא את ספר המקור ( או את תמונת הספר ברשת ) , להציג את הכריכה ולספר עובדה או שתיים על המחבר / ת והמאייר / ת . אם הספר מתורגם כדאי לספר באיזו שפה נכתב ולהסביר מה פירוש "מתורגם מ . . . " אם הסיפור נטוע בהקשר תקופתי או חברתי מסוים, כדאי להציע לילדים האזנה פעילה ( בואו נראה אם תצליחו לגלות מתי קרו הדברים בסיפור . בזמן שלנו, בזמן שסבתא וסבא היו ילדים או הרבה מאוד שנים לפני כן ) , ולספק פרטים פשוטים אחדים על ההקשר ( למשל, כששומעים את הסיפור על מדיקן, כדאי לציין שהסיפור נכתב לפני יותר מ- 60 שנה [ ב- 1960 ] , כשלא היו טלפונים ניידים או מחשבים – מה שמסביר את השיעמום של הילדה המרותקת למיטתה . אפשר גם להרחיב ולשאול : מה לדעתכם מדיקן הייתה עושה היום ? מה אתם הייתם עושים אילו הייתם במצבה, בזמן ההוא ? ) לחלופין, אפשר לפתוח בעובדה שהסיפור נכתב לפני יותר מ- 60 שנה, ולהקדיש כמה דקות לשאלה – מה דעתכם, יכול להיות שסיפור כזה יעניין ילדים גם היום ? כדאי להסביר לילדים למה הכיתה תקרא את הסיפור . אנחנו לא קוראים סיפורים רק כי הגענו לעמוד מסוים בחוברת הלימוד . אנחנו קוראים סיפור כי השם שלו מסקרן, כי האיור מעורר סקרנות, כי הנושא מעניין, כי הילדים בסיפור הם בגיל שלכם ומה שקרה להם מעניין, כי מסופר בו על בעיה במשפחה שהרבה ילדים מכירים, כי יש בו הרפתקה מותחת וכיף לשמוע אותו, וכו' . אפשר לכתוב על הלוח שלושה שמות של סיפורים, שאחד מהם הוא שם הסיפור שתקראו . מבקשים מהתלמידים להשאיר את החוברת סגורה בזמן ההאזנה . בתום ההאזנה שואלים איזה משלושת השמות מתאים להיות שם הסיפור, ומובילים שיחה קצרה שמאפשרת ביטוי חופשי ברוח טובה . אפשר לכתוב על הלוח את שם הסיפור או להציג שניים שלושה איורים מתוכו, ולבקש מהילדים לשער על מה יסופר בו . אפשר לכתוב את הכותרת ולהחסיר ממנה מילת מפתח : למשל, "העיר הכי ______ בעולם" . מבקשים מהילדים לשער איזו מילה חסרה כאן, והשיח עשוי להגביר את העניין . אפשר לפתוח בהצגת הדמויות, למשל : הגיבור הראשי הוא ילד בגילכם, שיש לו אח ואחות גדולים ממנו, וכולם קוראים לו "קטני" . מה דעתכם על זה ? ( קרלסון על הגג, אסטריד לינדגרן ) אם שם הסיפור הוא כשמה של אחת הדמויות, אפשר לפתוח בהצגת השם ולשאול – אפשר לדעתכם לדעת במי מדובר ? ( למשל פרק מהספר "מדיקן" בחוברת "משחק" . ) אפשר לבחור פסקה קצרה אך דרמטית מהסיפור – רגע של מתח, של משבר או של הפתעה – ולקרוא אותה בקול בכיתה, כדי לעורר עניין וציפייה . 25 מדריך למורה – מבוא
|

|