صفحة: 220

10 א . 20 – x + 30 ,x ב . 5 3, 2, ג . 15,000 סמ"ר 11 א . 1 = x ב . 2 – = x ג . 7 – = x ד . 1 – = x ה . 6 = x ו . 5 – = x ז . 3 – = x ח . ½ = x 12 א . 8 + x + 3 ,x ב . ( 8 + x + 3 ( ) x ) ד . 18 +   ( 6 + x =  ,2 ) x + 3 ( ) x + 8 (   =   ) x + 2 ( ) x ה . 50 יח"ר 13 א . 5 – x – 2, 2 x ב . ( 5 – x – 2 ( ) 2 x ) ד . 44 – 2 x 2 ה . 44 – 2 x = 6 , ) x – 2 ( ) 2 x – 5 (   = 2 x ו . 6 ס"מ, 12 ס"מ . 14 א . 1 – = x ב . 0 = x ג . 20 – = x ד . 3 = x ה . 4 = x ו . 1 = x ז . 3 – = x ח . 5 – = A ) 3, 5 ( 15 x הוצאת גורם משותף – שאלון בסיסי ,2 ,4 ,5 8 א . 180 =   ( 6 + 14 ) 9 ב . 40 =   ( 1 – 11 ) 4 ג . 27 =   ( 7 – 6 ) 27 – ד . 32 =   ( 41 – 42 ) 32 ה . 5,200 =   ( 80 + 20 ) 52 ו . 86 – =   ( 3 + 17 ) 43 – ז . 100 =   ( 19 + 31 ) 2 ח . 90 =   ( 6 – 12 ) 15 ט . 106 =   ( 18 – 20 ) 53 י . 61 – =   ( 13 – 14 ) 61 – א . 3 ב . 4 ג . 3 ד . 2 א . יש דרכים רבות להצגה . נציע 10 ג . הגורם המשותף יכול להיות : ,5 x או ∙ 5 x, ∙ x, 2 2 ∙ x 2 ב . x 5 x 5 , ∙ x, x 3 ∙ x 15 ∙ שלוש אפשרויות : 15 15 ∙ 15 + a ∙ 15 = 2 ∙ x 5 . אם נוציא x 5 כגורם משותף הביטוי ייראה כך : ( 2 + x ) 3 x 5 א . ( 2 + a )   m 2 ∙ m 2 – 5 ∙ m = 2 m ∙ x ד . ( m + 5 )   ∙ x + x ∙ x = 13 ∙ 4 ג . ( 13 + x )   ∙ x + 4 4 ∙ 4 = 1 ∙ ב . ( 1 + x 4 )   y 2 11 – ∙ y 2 11 – 2 ∙ y = – 11 y ∙ x 2 3 ו . ( y + 2 )   ∙ x – 3 x2 ∙ x 2 3 = 6 ∙ ה .   ( 6 – x )   x3 2 א . 3 ( 7 + x ) ב . ( y 3 + 5 ) 6 ∙ x 3 ד . ( 9 – x 14 )   ∙ 4 ג .   ( 11 – x 2 )   ∙ x ב . ( x 2 – 3 )   ∙ א . ( 5 + x )   ג . ( 5 + n ) n 7 ד .   ( 5 – x ) 3 x 4 ה .   ( a ) 3 – 4 a 7 ו . ( 4 – x ) 3 x 2 א . 4 ב . 6 ג . x 24 ד . m 4 – ה . 7 ו . x 3 10 א . דרך א – דפנה, דרך ב – אורי ב . 20 – x 4 11 יש אפשרויות רבות לפירוק כל ביטוי . נציג שתי אפשרויות לכל סעיף : א .   ( 4 + x ) 2 x + 8 ( , 6 x ) x 3 ב . ( x ) 2 + 5 x ( , – x ) 16 + 40 x 8 – 12 א . ( 3 + x ) 8 ב . ( 20 + x ) x ג . ( 3 + x ) 2 x 5 ד . ( 4 – x ) x 6 13 א . 3 – = x ב . 11 – = x ג . 5 = x = 0 ,x ד . 4 – = x = 0 ,x ה . ½ = x = 0 ,x ו . 2 = x = 0 ,x 14 א . ,2 3 1 2 = x = 0 ,x 15 א . 7 – = x ) x + 7 (   = 0, x = 0 ,x ב . 5 = x ) x – 5 (   = 0, x = 0 ,x ב . 2 ג . 2 – = x ) x + 2 (   = 0, x = 0 ,x 2 ד . 8 – = x ) x – 8 (   = 0, x = 0 ,x 3 16 א . 3 ב . ההצעה השנייה היא הנכונה, כי כאשר מחלקים במשתנה ייתכן מצב שהמשתנה שווה 0 ואז החלוקה בו יוצרת ביטוי חסר משמעות . במצב זה, אם המספר שמאפס את הביטוי שבו חילקנו הוא פתרון של המשוואה, לא נקבל אותו . 220

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار