|
|
صفحة: 37
אִמָא, בַּר וְאַבָּא מְכִינִים כְּרִיכִים . לָךְ וְלִי יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת דְבָרִים בְּיַחַד ! נָכוֹן, תָמָר . מָה אַתְ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת ? אֲנִי רוֹצָה לִרְקֹד בַּסָלוֹן יַחַד אִתָךְ . מָה אַתְ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת ? אֲנִי רוֹצָה לָשִׁיר יַחַד אִתָךְ . יֹפִי ! נָשִׁיר וְנִרְקֹד יַחַד בַּסָלוֹן ! מָה עוֹד תָמָר וְאִמָא יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת יַחַד ? כִּתְבוּ . ןם ץף שׂוֹעֹסֺצוֹ קֺפּוֹ תֺפֹרֺשׁוֹנֺמוֹ נֺשׁוֹרֺפֹתֺפּוֹ קֺצוֹסֺעֹשׂוֹמוֹ ןנֺם תֺשׂוֹשׁוֹרֺקֺץצוֹףפֹפּוֹעֹסֺ 37
|

|