|
|
صفحة: 109
1 בְּ ח וֹ ף הַ יָ ם 6 8 הַשְׁלִימוּ . הַי שִׁיר, לְאָן אַתְ הוֹלֶכֶת ? לַקַנְיוֹן . אֲנִי רוֹצָה מַתָנָה לְאִימָא שֶׁלִי, אֲבָל אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה . יֵשׁ לָה יוֹם הוּלֶדֶת ? כֵּן . אַתְ רוֹצָה לִי ? בֶּטַח . מָה הִיא אוֹהֶבֶת ? הִיא אוֹהֶבֶת בַּיָם, הִיא אוֹהֶבֶת אַרְמוֹן בַּחוֹל עִם יוֹנָתָן… אוּלַי מַגֶבֶת חֲדָשָׁה לַיָם ? יֵשׁ לָה הַרְבֵּה מַגָבוֹת . אוּלַי כּוֹבַע חָדָשׁ ? אַבָּא וְיוֹנָתָן לָה כּוֹבַע . יֵשׁ לָךְ רַעֲיוֹן אַחֵר ? הִיא אוֹהֶבֶת צְעִיפִים ? כֵּן ! זֶה רַעֲיוֹן טוֹב ! אֵיפֹה יֵשׁ צְעִיפִים יָפִים ? בַּקַנְיוֹן יֵשׁ חֲנוּת הַרְבֵּה צְעִיפִים . יוֹפִי ! אֲנִי הוֹלֶכֶת מָה יֵשׁ שָׁם . תוֹדָה ! קוֹנָה | לִקְנוֹת עוֹזֶרֶת | לַעֲזוֹר שׂוֹחָה | לִשְׂחוֹת בּוֹנָה | לִבְנוֹת קוֹנִים | לִקְנוֹת עִם | בְּלִי רוֹאָה | לִרְאוֹת רוֹצָה לִשְׁתוֹת | צָרִיךְ לִקְנוֹת אֲנִי רוֹצָה לִשְׁתוֹת חָלָב . אוֹי, אֵין חָלָב . אֲנִי צְרִיכָה לִקְנוֹת . 109
|
|