|
|
صفحة: 213
שיר : שיר החסידה | חיים אידיסיס במשך עשרות שנים מאז תחילת העלייה לארץ ישראל בסוף המאה ה- ,19 יהודי אתיופיה לא יכלו לצאת מארצם שבאפריקה ולהימנות עם בוני הארץ . הם המשיכו להתגעגע ולחלום שיגיעו לירושלים . הם צפו בלהקות החסידות שעברו מעליהם בדרכן לחניה בארץ ישראל : מאות ואלפי חסידות החותרות ליעד אחד בנחישות ובהדר הפכו לסמל החלום להגיע לירושלים, והעניקו השראה, תקווה וכוח לקום ולעשות מעשה . חיים אידיסיס – מחזאי, תסריטאי, קולנוען ומרצה בתחום הקולנוע והתסריטאות, כתב בין היתר גם את השיר "המסע לארץ ישראל" ( שלמה גרוניך הלחין וביצע את השיר עם מקהלת "שבא" ) , המתעד את חוויותיהם של ילדים בני העדה האתיופית במסע העלייה שלהם לישראל, וגם את "שיר החסידה" . השיר נפתח בתמונה המאחדת את החסידה העפה, סמל השיבה לירושלים, ואת יהודי אתיופיה ה"יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים" ; תנועה מול ישיבה, מימוש מול חלום . המתבוננים בחסידה החזקה, שיש בכוחה לחצות יבשות, מתייחסים אליה כאל תופעה פלאית : "צְחֹרַת צַוָּאר . . . תָּנִיף כָּנָף גְּדוֹלָה . . . תַּעֲצֹר בְּצִיּוֹן עִיר הָאוֹר" . הם מפנים אליה תהייה מכמירת לב – "הַאִם יְרוּשָׁלַיִם אוֹתָנוּ עוֹד תִּזְכֹּר", ובהיותם מעטים, נידחים ונשכחים, הם גם מבקשים מהחסידה : "בַּשְּׂרִי בִּשְׁלוֹם הָעִיר, בִּשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם" . החסידה מגלמת את חלומם ונחשבת לשליחתם המייצגת אותם בארץ ישראל ומזכירה, להם עצמם ולעיר ירושלים, את קיומם במרחקים . רקע ליצירת ספרות הצעות להוראה שאלה 1 כדאי לפתוח מפת עולם ולהתמקד באירופה ואפריקה . אפשר להדגים את הדרך מצפון לדרום ולהפך, ולשרטט בקו דמיוני את מסלולן של החסידות הנודדות ( כמו גם של עופות נודדים אחרים ) במעופן מעל ארץ ישראל . כדאי להרחיב את הידע על ישראל כארץ קיבוץ גלויות שבכל שנות קיומה וגם קודם לכן, עלו אליה יהודים מכל קצוות העולם, גם במסעות מפרכים . אפשר לשוחח על המורכבות של מעבר ממדינה למדינה . 213 מדריך למורה – שער 3 : ליצור, ימים מיוחדים בשנה
|
|