ימים מיוחדים בשנה

صفحة: 149

שאלה ,4 וגם הרחבה לפעילות ״מילים שהתחפשו״ מהפעילות הדיגיטלית על השיר ״הקרוקודיל״ ( בהמשך ) הרחבה : משחקים במשחק "המילים החליטו שהן גם בפורים" . תלמידים כותבים שניים-שלושה משפטים, רצוי מצחיקים . לאחר מכן הם כותבים את אותם המשפטים אך כל מילה כתובה מהסוף להתחלה . למשל, המילה "נכנסת" תיכתב כך : "תסנכנ" . מחליפים בין התלמידים, ומנסים לפצח כמה שיותר מהר את המשפט של החבר / ה . אפשר לשוחח כאן על התחושה שיש לנו כשאנחנו קוראים מילה לא מוכרת, וכמה זה מאט אותנו . פורים | פעילות דיגיטלית לעבודה עצמית שיר : הקרוקודיל | מאת יורם טהרלב המשורר והפזמונאי יורם טהרלב מספר בסיפור מחורז ובגוף ראשון על חוויית ילדות הקשורה לפורים ; בחלק הראשון של השיר – תחילת הסיפור ; אביו של הילד הדובר עזר לבנו לבחור תחפושת, אך בעצם החליט בעצמו – "'אתה תתחפש לקרוקודיל ! '" וגם תכנן ותפר את התחפושת המורכבת בעצמו . החלק השני של השיר מוקדש לחוויה הקשה של הילד ; התחפושת, אף שהייתה מקורית ויחידה במינה, הגבילה כל כך את תנועותיו עד ש"לֹא רָקַדְתִּי – בִּגְלַל הַגַּב / לֹא יָשַׁבְתִּי – בִּגְלַל הַזָּנָב" – ואף מנעה ממנו להושיט יד ולקבל את הפרס שהוענק לו בזכותה . הילד מוסיף ומסביר שסבל גם משום שהיה יוצא דופן, כשסביבו עשרות ומאות חייזרים, ארנבים, שוטרים, גנבים – "ואף אחד לא קרוקודיל ! " . חלקו האחרון של השיר עוסק בסוף הפרשה ; אימא אומנם הזהירה את אבא שלא ילביש את הבן ב"תחפושת כבדה כזאת", אבל האב "חיפש אותי לפינגווין" וגרם לו סבל רב . כשכל הילדים רצו מדלת לדלת וקיבלו ממתקים – הוא, הפינגווין בעל הרגליים הקצרות – "בקושי זזתי על המדרכות הצרות" . כאן הוא מבטיח לעצמו : "בפורים הבא, שיתהפך העולם / אני מתחפש לחייזר, כמו כולם ! " . ההומור בשיר נובע מתיאור סבלו של ילד קטן אחד בחג השמח ביותר בשנה . יורם טהרלב מצייר במילותיו את עצמו בילדותו, ילד "קטן ורזה" בתחפושת קרוקודיל מפחיד, ואחר כך כפינגווין המדדה על רגליו הקצרות – לקול צחוקם של הקוראים ( שבו-בזמן שמחים בוודאי שהוריהם נוהגים אחרת… ) . שתי הדמויות המרכזיות בשיר הן אב ובנו . אבא נהנה מאיתור התחפושת המוצלחת עד כדי כך שהוא גוזל מבנו את זכות הבחירה, והילד, בהלימה לתיאור "קטן ורזה", אינו מעלה בדעתו שמותר לו לסרב, או שאינו מעז להתנגד . כך, בעוד שהאב רוצה להעניק לבנו דמות חזקה, מאיימת, ובאותה הזדמנות לשמח אותו – הבן רוצה לרַצות את אביו, ואולי חושש לבטא את ספקותיו ולבחור תחפושת אחרת . לגנותו של האב אפשר לומר שלמרות ש"אימא הזהירה את אבא" שלא ישוב על הטעות, האב אינו מתאפק, מתעלם ממה שקרה שנה לפני כן ושוב מעמיד את הילד במצב בלתי אפשרי . רקע ליצירת ספרות 149 מדריך למורה – שער 2 : לשנות, ימים מיוחדים בשנה

السابق  |  التالي