|
|
صفحة: 31
שיר לפתיחת השנה : דף לבן, מה תהיה | מאת שלומית כהן-אסיף, עמ' 6 – 7 השיר "דף לבן", העוסק בכוח היצירה ובתשוקה ליצור אומנות, חותם את קובץ השירים "הצבע השמיני", שהמשוררת והסופרת שלומית כהן-אסיף פרסמה ב- 2014 . השיר מופיע אחרי טקסט ביוגרפי קצר על היוצרת, על הכתיבה ועל הישגיה כאומנית . בין היתר מופיעים בטקסט דברים ששלומית כהן-אסיף סיפרה על עצמה : "אני ילדה לשעבר הניזונה מן הגעגוע . הילדה שלומית יושבת לי על הכתפיים, עוצמת לי את העיניים ומובילה אותי . לפעמים היא כותבת לי את האגדות והשירים, לפעמים אני כותבת לה, ולפעמים אנחנו כותבות יחד בכוחות משותפים" . המבנה של "דף לבן" מזכיר סוֹנֵטָה, אלא שבסדר הפוך ; בכל אחד משני הבתים הראשונים – 3 שורות, ושני הבתים האחרונים הם בני 4 שורות כל אחד . "דף לבן" הוא שיר ארס-פואטי, העוסק במעשה היצירה : כל אחד משלושת הבתים הראשונים נפתח בִּפְנִיָה זהה של הדוברת אל הדף הלבן, הריק עדיין, המונח לפניה : "דַּף לָבָן, מָה תִּהְיֶה" . בעקבות כל פנייה כזו מופיעות שתי שורות של השערות, כמו "שיר ערש או שיר מחול ? " ( בית א ) או "אולי מכתב למי שאוהב ? " ( בית ב ) וכן הלאה . ההשערות מתייחסות למהות הטקסט – רגע לפני היווצרותו, כשהדף עדיין חלק, כשהיוצרת עדיין קשובה לעצמה – לנפשה, להרהוריה ולרגשותיה, כדי להניח ליצירתיות שבה לנבוע . בסוף הבית השלישי פנייה נוספת של היוצרת אל הדף : "דַּף לָבָן, עֲנֵה לִי, עֲנֵה" . הבית האחרון מציג את תשובתו הפואטית של הדף ואת בקשתו מן האדם היוצר ; בתשובה אפשר לזהות את חלוקת התפקידים בין היוצר, שכישרונו האומנותי- ייחודי יניב יצירה שטרם הייתה כמוה – "שִׁיר שֶׁלֹּא נִכְתַּב עֲדַיִן" – לבין הנייר, שיקלוט את היצירה הפואטית, יציג אותה ויהיה האמצעי שבעזרתו היא תמשיך את דרכה בעולם . רקע ליצירת ספרות פתיח לספר 31 מדריך למורה – שער 1 : לזוז, פתיח
|
|