|
|
صفحة: 83
הצעות להוראה שאלה 1 בעקבות טקסט המידע : כדאי להתייחס לשאלה גם במליאה . להרחיב את מנעד התשובות של הבעת צער ( למשל : אמירה, נוכחות, כתיבת מכתב המביע צער או הודעת ואטסאפ, הצעת עזרה ועוד ) . כדאי לשוחח על האפשרות לא לסלוח – המקום שלי כפוגע / ת בהבעת צער, והמקום של הנפגע / ת בהחלטה אם לסלוח או לא . שיחה על השיר – על שני רבדיו : הרובד המילולי, שבזכות המילים "חלקים", "חתיכה", "חור", "לִבְנוֹת" ואחרות נתפס כתיאור שבירה של חפץ והשלכותיה ; הרובד המטפורי, הסמלי, מבקש להאיר את תוצאותיה של פגיעה רגשית קשה ; גם אחרי שיקום והתאוששות וחזרה לתפקוד מלא – האדם שנפגע לא ישוב להיות מי שהיה לפני המשבר, שהשאיר את אותותיו בגוף ובנפש . שיחה על ההיבטים הלשוניים בשיר – הפניית תשומת הלב לשורש ש-ב-ר ולמשפחת המילים שנגזרו ממנו : שֶׁבֶר, שְׁבִירָה, מַשְׁבֵּר, ולפעלים ברוב הבניינים השגורים – שָׁבַר, נִשְׁבַּר, שִׁבֵּר, והנדירים, המופיעים על פי רוב רק במקורות שבכתב – שֻׁבַּר, נִשְׁתַּבֵּר, הֻשְׁבַּר . כדאי להזכיר את המשמעות המילונית-מילולית של השורש, ואת המשמעות המטפורית הקשורה לכאב, לצער, לאֵבֶל, לאסון . כדאי להציג דוגמאות לצירופי מילים כמו "שָׁבַר אֶת לִבִּי", "שָׁבַר אֶת הַכֵֵּלִים", "שׁוֹד וָשֶׁבֶר", "מַשְׁבֵּר" וכיו"ב, המבטאים התרחשות חמורה בתחום הרגש . את הפעילות "בואו נדבר" בעמ' 91 אפשר לערוך כהצבעה, ולבדוק כמה מתלמידי הכיתה מסכימים שמדובר בחפץ, וכמה סבורים שמדובר במשהו אחר . בהמשך אפשר לבקש נימוקים להצדקת הבחירה . מציעים לילדים לחשוב על דוגמאות למשברים אישיים המשפיעים על בני אדם לאורך זמן גם לאחר התאוששות ( מתוך ספרים שקראו, סרטים שראו או מסיפורי עָבָר של מבוגרים במשפחה, בלי לחשוף פרטים אישיים ) , לדוגמה – כישלון בתחרות חשובה, חיית מחמד שנעלמה, בהלה ופחד במצבי חירום בבניין / בשכונה / בעיר, משבר בריאותי, הגירה או מעבר דירה, אירוע משפחתי קשה וכו' . אפשר לכתוב על הלוח את הפתגמים : "סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חיים ומוות ביד הלשון" ולשאול איך הם מתקשרים לבקשת סליחה וליום כיפור . מה, באמת ? – כדאי להוציא את הפעילות המוצעת מגבולות הספר והמחברת ולערוך תערוכת פרסומות לחנות הכלים . 83 מדריך למורה – שער 1 : לזוז, ימים מיוחדים בשנה
|
|