|
|
صفحة: 171
סיפור עַם : מרק אבן | עיבוד : אורית אילן, עמ׳ 197 – 201 סיפור העם על מרק מאולתר מסופר בתרבויות שונות ובשמות שונים ( מרק האבן, מרק מגרזן, מרק מכפתור וכו' ) . בגרעין הסיפור – אדם המזדמן בדרכו לבית בודד או למקום יישוב קטן ומנסה להשיג לעצמו ארוחה בעזרת תחבולה מוצלחת ומשעשעת . בגרסה שבספר הלימוד מדובר בנווד המגיע לכפר קטן ומבקש "משהו לאכול" . לאחר סירובים אחדים ביקש הנווד מאחד הכפריים שימלא מים בסיר שלו, ולתדהמת האיכר ענה שבלית ברירה יכין לעצמו מרק אבן . הוא הציב את הסיר המלא מים על מדורה שהדליק בחצר, בחר אבן גדולה והכניס אותה לסיר . כשעוד ועוד מתושבי הכפר באו לצפות במעשיו, המשיך הנווד להעמיד פנים שהוא מבשל מרק . תחילה הוסיף לסיר מלח, אחר כך אמר שכרוב היה עשוי להשביח את טעם המרק, ואז קיבל כרוב מאחד התושבים . אחרי כמה דקות הזכיר בחצי פה שגם בצל היה משפר את טעם המרק, ושוב נמצא מי שנתן לו בצל . כך, ספק בתחבולה ספק בתרמית, הצליח הנווד להכין מרק משובח, ובסופו של דבר חמל על הכפריים הכסילים וחלק איתם את התבשיל . סיפור העם מדגים פקחות ונדיבות גם יחד ; הנווד, שהכפריים הנרגנים סירבו לעזור לו, שמע מאחד מהם איך הם מתנהלים ( "אני מגדל כרוב, אז אצלי בבית אוכלים רק כרוב . אצל השכן שלי אוכלים רק גזר . כל אחד אוכל רק את מה שהוא מצליח לגדל . " ) והבין שנתקל באנשים שאינם יודעים לעזור גם לעצמם . מייד החליט להתחכם כדי להשיג מה שרצה ; הוא פיתה את התושבים להאמין שהוא מבשל מרק מאבן, גרם להם לתת לו מהירקות שהם מגדלים והצליח לבשל מרק טעים . למעשה, הביקור המקרי שלו בכפר הביא רוב טובה על התושבים : הם למדו שאם יחלקו את היבולים זה עם זה יוכלו לגוון את ארוחותיהם, ולמדו שמי שנוהג בנדיבות ( כמותם, שנתנו לנווד ירקות ) – זוכה ליהנות מנדיבותם של אחרים ( כמותם, שזכו ליהנות מכך שהנווד חלק איתם את התבשיל שהכין ) . רקע ליצירת ספרות הנחיות כלליות כדאי לספר לתלמידים שעוד מעט הם יקראו סיפור עַם, ולברר מה הם יודעים על סיפורי עם . כדאי להרחיב ולספר שסיפורי עם נמסרו מפה לאוזן, ולא ידוע לנו בדיוק מי הסופר / ת או המחבר / ת . בסיפורי עם בדרך כלל גם אין מקום וזמן מוגדרים . שימו לב כי שאלה 5 עוסקת בנושא של מאפייני סיפורי העם, והשיח בכיתה יכול לשמש הטרמה טובה לשאלה זו . 171 מדריך למורה – שער 3 : ליצור, פרק 7 : יצירה עם טעם
|
|