מטלת חקר: שם המספר

صفحة: 321

321 עמוד ,129 לסיכום הפעילות, סעיף ב : תשובה אפשרית : המשפט הראשון ( "אני חושב ש . . . " ) והמשפט האחרון ( "חשוב שכל צעיר . . . " ) אינם ראויים להופיע בסיכום הטקסט משום שיש בהם הבעת דעה אישית, ובסיכום זה יש למסור באובייקטיביות את המידע המופיע בטקסט . המשפט השני ( "בניגוד למקצועות אחרים . . . " ) אינו ראוי להופיע בסיכום גם מפני שהוא מועתק כלשונו מן הטקסט וגם מפני שהוא אינו מוסר רעיון מרכזי בטקסט, מדובר רק במידע משני ביותר שנלקח מתוך דוגמה בטקסט ( סיפור החיים של גיא ) . גם המשפט החמישי ( "אחרי הלידה הרביעית . . . " ) אינו ראוי להיכתב בסיכום משום שגם הוא אינו מוסר רעיון מרכזי בטקסט . בסיכום יש לנסח בהכללה רעיונות מרכזיים ולהשמיט משפטים שיש בהם הרחבה מיותרת, כמו עודף פירוט ודוגמות . עמוד ,129 לסיכום הפעילות, סעיף ג : * אומנם התלמיד פותח את הסיכום במשפט פתיחה המציג את הנושא הכללי בטקסט כנדרש, אולם מייד אחריו הוא מציג בהרחבה את סיפורה האישי של ימית, ובהמשך הסיכום הוא מזכיר גם את סיפורו האישי של גיא . שני סיפורים אישיים אלה הם בגדר הרחבה מיותרת ועל כן מוטב להשמיטם . התלמיד היה יכול לכתוב בהכללה כי הכותבת מציגה שלושה סיפורים אישיים של אנשים שבחרו לעסוק במקצוע של הוריהם, מבלי לפרט את הסיפורים . * התלמיד מביע את דעתו האישית במקומות אחדים בטקסט, למשל : "מנלה עוסקת בשאלה החשובה . . . " או שהוא מציג מידע שאינו נאמר בטקסט המקורי, למשל : "בעולם המשחק בהוליווד או בפוליטיקה, שם חשוב מאוד שיהיו קשרים כדי להצליח" . עוד הוא מציין שהכותבת עוסקת בשאלה "איך אנחנו בוחרים מקצוע וקריירה ? ", כשלמעשה היא עוסקת בשאלה "מהן הסיבות לכך שיש ילדים שבוחרים במקצוע של הוריהם ? " . * במקום אחד התלמיד משתמש במילה "מדליקות" ( במשפט : "שיחות משפחתיות בענייני עבודה מדליקות את הילדים" ) – מילה זו לקוחה מהסלנג, ואינה אמורה להופיע בסיכום . * בפסקת הסיום התלמיד סיכם את הסיכום ( "לסיכום . . . " ) – אין צורך לחזור על הנאמר בסיכום . על פסקת הסיום לכלול רק מסקנה או המלצה אם נזכרו בטקסט המקורי . עמוד ,136 כתיבת סיכום : תשובה אפשרית : היכולת לשכנע היא מיומנות חשובה בעת ויכוח או דיון עם הזולת, וקיימות מגוון דרכים שבאמצעותן אפשר לשכנע אחרים ולגרום להם להסכים איתנו . כץ מציעה דרכים אחדות לשכנוע אנשים בדעות מנוגדות לשלנו, ובהן : הסכמה והבעת הזדהות עם עמדות הזולת כדי לעורר אצלו אהדה, הקשבה, הבעה הסתייגות מסוימת מעמדתנו כדי לרכך את הטיעון באוזני הזולת ושימוש בשאלות המערערות את הטיעונים של הזולת . כמו כן כץ מציינת כי יש מקרים שבהם נתקשה במיוחד לשכנע אחרים ומציעה סימנים אחדים שעשויים להעיד על ויכוח ללא מוצא, למשל שימוש מרובה במילים 'אנחנו' ו'הם' ובמילים המציינות קבוצות שונות, כמו 'כולם', 'אף אחד' או שימוש בתיאורים מפליגים . שימוש במילים חיוביות ומתונות, לעומת זאת, עשוי להעיד על אנשים בעלי נכונות להקשבה .

السابق  |  التالي