|
|
صفحة: 133
הבנת הנקרא והבעה 133 4 . נראה כי יש חשיבות לא רק למסר עצמו, כי אם גם לשפה שבה הוא נכתב . שימוש במאגר רחב של מילים, כתיבת תגובות ארוכות ומפורטות, כתיבה בשפה נקייה ותקנית ושימוש במידע מדויק - כל אלה הגבירו את השכנוע . המגיבים בצורה הזו נתפסו כמי שיש להם מידע חדש ומעניין להוסיף, והדברים שלהם נחשבו למהימנים יותר . 5 . כשפונים ללב ולרגש השכנוע אפקטיבי . כך למשל תגובות כלליות כמו "ידוע ש…", "כל הכלבים בעולם…", נשמעות רחוקות ולא אישיות ולכן נוטות לשכנע פחות . סיפור אישי על סבתא, סבא או הבן הקטן דווקא משכנעות מאוד . 6 . צירוף של עזרים חיצוניים לשפה הכתובה כמו קישורים לכתבות או סרטונים מעשיר גם כן את התגובה ומוסיף לה ממד משכנע . פס' 8 ועדיין, לעיתים קרובות אנו נתקלים באנשים שאינם מעוניינים לחשוב אחרת, או שהרעיון שאנחנו מנסים להעלות נוגד את השקפת עולמם עד שאנו מרגישים שלא כדאי לבזבז את זמננו בניסיון לשכנע אחרת . פס' 9 כיצד תוכלו לדעת שהוויכוח שלכם מוביל לדרך ללא מוצא ? על פי המחקר עליכם להטות אוזן ולהקשיב לשפה . סימנים מקדימים כמו שימוש ב - 'אני' מעידים על נכונות לשינוי . לעומת זאת שימוש מרובה ב'אנחנו' ו'הם' מרמז על כך שהוויכוח חסר סיכוי . עוד מילים שצריכות להדליק אצלכם נורות אזהרה הן מילים המציינות קבוצות שונות, כמו 'כולם', 'אף אחד' או תיאורים מפליגים כמו 'גרוע' ו - 'מדהים' . אנשים בעלי נכונות להקשבה ישתמשו לרוב במילים חיוביות ומתונות, ישלבו בשיח מילות נימוס כמו 'בבקשה' ו - 'תודה', ויעשירו את הדיון בשמות תואר ושמות פועל . אם מישהו רצה להיכנס לכלא ועזרו לו, הוא אסיר תודה ?
|

|