|
|
صفحة: 76
הבנת הנקרא והבעה 76 פס’ 2 כשהיה בן עשרים עשה דולגופיאט היסטוריה באליפות העולם במונטריאול, כשהפך לסגן אלוף העולם בתרגיל הקרקע וקבע את ההישג הטוב ביותר של ספורטאי ישראלי בענף מאז ומעולם . ברגע אחד הפך דולגופיאט מדמות אנונימית שמוכרת אך ורק לחובבי הענף בארץ, לכוכב העולה החדש של ההתעמלות הישראלית . פס’ 3 ארטיום דולגופיאט נולד באוקראינה, ולהתעמלות הגיע כבר בגיל שש . "אבא שלי התעמל כמה שנים ורצה שאכיר את הענף, כי מדובר בספורט יפה וקשה", הוא מספר, "הייתי מאוד צנום ומלא באנרגיות, ואני זוכר שנכנסתי לאולם וראיתי הרבה ילדים קטנים שקופצים בטרמפולינה ועושים גלגולים באוויר ואהבתי את זה . פגשתי שם מאמן בשם אנדריי גרייבנוב, שידע לעבוד מצוין עם ילדים . נהניתי מאוד להתאמן והאתגרים שהוא הציב בפניי גרמו לי לרצות להצטיין . זכיתי פעמיים באליפות אוקראינה כשהייתי בן 10 ו - 11 . אהבתי לזכות, אבל תמיד הייתי ילד שקט ולא יצאתי מפרופורציות" . פס’ 4 יום אחד, כשהיה בן ,12 חיכתה לדולגופיאט הפתעה . אביו, שעבד אז כטכנאי אלקטרוניקה ברכבות, ואימו, מוכרת בחנות בגדים, הושיבו אותו לשיחה והודיעו לו שבעוד כמה שבועות תעלה המשפחה לארץ . "ידעתי שאנחנו יהודים, אבל לא חגגנו חגים, ועד אותו הרגע מעולם לא שמעתי על ישראל", הוא מפתיע, "ההורים שלי אמרו לי לא לדאוג בכל מה שנוגע לאימונים, ושהם מחפשים עבורי מקום שבו אוכל להמשיך עם ההתעמלות . הייתי ילד ממושמע, זה מה שההורים שלי החליטו ופשוט הסכמתי איתם" . פס’ 5 כך מצא את עצמו דולגופיאט במטוס בדרך לארץ הקודש . "הגענו בתחילת יולי, היה שיא החום, ומייד כשיצאתי מהמטוס הרגשתי שאני לא יכול לנשום", הוא נזכר . "לקחו אותנו למרכז קליטה וזה היה מפחיד כי לא הכרתי שום דבר, מה שגרם לי להישאר כל היום בבית" . פס’ 6 חודשיים אחרי שהגיע לארץ החל דולגופיאט את לימודיו בישראל : "בחודשיים הראשונים ישבתי בכיתה בבית ספר בראשון לציון ולא הבנתי שום מילה . משם עברתי לבית ספר 'שבח מופת' בתל אביב, שגם בו מלמדים בעברית, אבל רבים מצוות המורים היו יוצאי חבר העמים, מה שעזר לי להבין יותר . אף פעם לא למדתי בצורה מסודרת באולפן, אלא בעזרת אנשים סביבי במהלך האימונים . מבחינתי ההתעמלות הייתה תמיד הדבר הכי חשוב, זה מה שעשיתי כל הזמן ומה שעזר לי להתאקלם בארץ" . פס’ 7 את רוב זמנו דולגופיאט מבלה באולם ההתעמלות . "במשך שנים הייתי לפחות ארבע שעות ביום באוטובוסים", הוא מספר, "הייתי צריך לקום מוקדם כדי להגיע לאימונים, ללימודים ולטיפולים . כשאני במחנה אימונים, לדוגמה, אני מתאמן שלוש פעמים ביום, קם בשבע, מתאמן שעה, אוכל ארוחת בוקר וממשיך עד הערב להתאמן וזה ממש קשה ומעייף . בצוהריים אתה כבר חושב שהגיע הלילה ואין לך כוח לכלום" .
|

|