|
|
صفحة: 88
הבנת הנקרא והבעה 88 מורגל בסביבה הדיגיטלית ועדיין לא הסתגל * לקצב התפתחות הטכנולוגיה, כלומר קשה לנו לדמיין כיצד אנשים אחרים מרגישים כשאיננו רואים אותם . כאשר אדם אחר עומד מולנו פיזית המוח שלנו מפעיל אוטומטית את המערכות שמפענחות את הכוונות ואת התחושות שלו, אבל כשאיננו רואים את האדם שמולנו, המערכות האלה עובדות אחרת, והרגישות שלנו יורדת . פס’ 3 הבסיס לרגישות שלנו לזולת הוא פיזיולוגי, כלומר קשור למערכות בגוף . חוקרים גילו שהרגישות שלנו קשורה לתאי עצב בשם "נוירוני מראה", ש"מחקים" את הפעולה של האדם היושב מולנו וגורמים לנו להזדהות איתו . לדוגמה, אם כואב לכם, גם אזורי הכאב במוח שלי מופעלים . כך אני "מרגישה" מה שאתם מרגישים . כשאנו מתקשרים דרך מסך איננו רואים את התגובות של האדם שאיתו אנו מתקשרים, ולכן נוצר מרחק פסיכולוגי בינינו לבינו, והרגישות שלנו יורדת . פס’ 4 אחד המחקרים הראשונים שהראו כיצד הרגישות שלנו יורדת כשאיננו רואים את האדם שמולנו, הוא הניסוי הידוע של סטנלי מילגרם . למשתתפים בניסוי נאמר שהניסוי בוחן את היעילות של מתן עונשים בתהליך הלמידה . במהלך הניסוי כל משתתף התבקש להתבונן באדם אחר בזמן שהוא לומד, ולתת לו שׁוֹק חשמלי מכאיב אם הלומד טעה בפתרון שאלה . הם התבקשו גם להגביר את עוצמת השוקים החשמליים בכל טעות נוספת, ולהפוך אותם לכואבים יותר . במציאות, הלומדים שנמצאו מול המשתתפים בניסוי היו שחקנים ולא באמת קיבלו שוקים חשמליים, אלא רק העמידו פנים שהם סובלים מכאב, אך המשתתפים היו בטוחים שהם מחשמלים את האדם שמולם . פס’ 5 אף על פי שלפני הניסוי טענו מרבית המשתתפים שאין סיכוי שיחשמלו אדם אחר, בפועל % 65 מהמשתתפים נתנו שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר לאדם שטעה בפתרון שאלה . כאשר המשתתף לא שהה בחדר עם האדם השני, שיעור הציות לבקשה לחשמל אדם אחר עמד על % ,90 אולם כשהם היו באותו החדר, הציות לחשמל אדם אחר ירד ל - % 30 . ככלל, מתברר כי ככל שהאדם רואה פחות את הקורבן שהוא פוגע בו, מידת ה"רוע" שלו עולה והוא רגיש אליו פחות . פס’ 6 נוסף על כך כאשר אנו סבורים שלא מכירים אותנו, גם אז אנו רגישים פחות לזולת . בעולם הדיגיטלי ( בוואטסאפ, באינסטגרם, בפייסבוק וכד' ) , גם כשאפשר לזהות אותנו בשם או בפרופיל, עדיין נוצרת אצלנו תחושת אנונימיות * , כלומר תחושה * הסתגל : התרגל למצב חדש * אנונימי : שלא יודעים מי הוא
|
|