|
|
صفحة: 55
55 פרק 5 | סימנים מהעבר ביישוב סימנים במרחב | עמ' 150 - 165 חלק זה של הפרק מתמקד בסימנים במרחב של היישוב ובפיענוח שלהם . התלמידים יכירו סימנים במרחב של יישובים שונים ברחבי הארץ, ובאמצעותם ילמדו על הסיפור ההיסטורי שלהם . הסימנים והמידע שהם חושפים תחומים בתקופה ההיסטורית שמתחילה ביציאה מהחומות בירושלים בשנת ,1860 ונמשכת עד חיבור ארץ ישראל לחשמל והתפתחות התרבות העברית בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20 . במהלך הפרק התלמידים מתנסים בפיענוח של סימנים כמו נקודת תצפית, אנדרטה, שם רחוב . עודדו אותם לזהות ולפענח סימנים דומים ואחרים במרחב היישוב שלכם . חומה, טחנת רוח ומרכבה בירושלים | עמ' 150 - 153 הסיפור של שכונת משכנות שאננים מסופר דרך שני סימנים מרכזיים הנמצאים בה גם היום : טחנת הרוח והמרכבה של סר משה מונטפיורי . הסיפור מסופר באמצעות קטע מידע, תמונות וקטע מסיפור של אורי אורלב . הצעות להוראה : אפשר להזמין את התלמידים להתבונן בתמונות של שכונת משכנות שאננים, אז והיום, ולשאול מה נשאר דומה ומה השתנה בתצלומי השכונה . קראו יחד את הקטע בעמ' 151 מהספר ״סיאמינה והחתולים של ימין משה״ . אפשר לשאול : מדוע התלמידים מתבוננים במרכבה ב״התפעלות אמיתית״ ? שימו לב גם לתצלום של המרכבה בעמוד זה . בסיפור, המורה והילדים עומדים מול המרכבה ומתארים מה אפיין את החיים בעבר ; אפשר לשאול את התלמידים האם הם מכירים עוד מאפיינים של החיים בעבר . אפשר להמחיז את הסיפור . אפשר לפתח בכיתה דיון בשאלות שעוסקות במעבר למקום חדש, בתחושות, בציפיות ובחששות . בפרק מופיעות תקנות לתושבי משכנות שאננים . אפשר לקשר את התקנות לפרק ,4 שעוסק בחיים יחד ובחשיבות של כללים והסכמות . לוח על הקיר בתל אביב - יפו | עמ' 154 - 156 בעמודים אלה מובא סיפור היציאה מן החומות ביפו והקמתה של שכונת נווה צדק . הסיפור ההיסטורי מתואר גם כאן באמצעות סימנים שנמצאים במרחב של העיר גם היום : לוח הקיר על בית שלוש, בית הכנסת שהקים וכן יצירת האומנות ״תוצרת הארץ״ של דוד טרטקובר, שנמצאת על קיר במרכז סוזן דלל שבשכונת נווה צדק . היצירה מנציחה את המשפחות שהגיעו מצפון אפריקה והקימו את השכונה .
|
|