|
|
صفحة: 121
לִפְעָמִי ם אֲנִי ה וֹלֵךְ לְסַבְתָא מַלְכָּה . הִי א לֹ א הַסָבְתָא הָאֲמִתִי ת שֶׁלִי . הִי א שְׁכֵנָה שֶׁלָנ וּ . אֲנִי מְשַׂחֵק אִתָה דַמְקָה וְשֵׁשׁ- בֵּשׁ , וְהִי א לֹ א נ וֹ תֶנֶת לִי לְנַצֵחַ . פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ אֲנִי נִשְׁאָר בְּבֵית הַסֵפֶר אַחֲרֵי הַלִמוּדִים וְהוֹלֵךְ לִפְעִילוּת בַּצַהֲרוֹן . יֵשׁ לָנוּ מַדְרִיכִים שֶׁעוֹשִׂים לָנוּ פְּעִילוּיוֹת וּמִשְׂחָקִים וַאֲנַחְנוּ גַם מְבַשְׁלִים וְאוֹפִים . אָפִינוּ עוּגוֹת לְחַיָלִים וְעוּגִיוֹת לִמְבֻגָרִים בַּקִבּוּץ . שֶׁלוֹ הִתְנַדְבוּ לְלַמֵד . בַּסוֹף כָּל אֶחָד לַבַּיִת שֶׁל אַחַד הַיְלָדִים שֶׁהַהוֹרִים עַל פָּרָשַׁת הַשָׁבוּעַ . כֻּלָם הוֹלְכִים חֲבֵרִים, וְאַחֲרֵי הַתְפִלָה יֵשׁ שִׁעוּר וְאַבָּא . בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲנִי פּוֹגֵשׁ אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם בְּשַׁבָּת עִם אִמָא שֶׁנִמְצָא בְּאֶמְצַע הַקִבּוּץ . לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ גָרִים קָרוֹב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְקַבֵּל מַמְתָק . 121
|
|