|
|
صفحة: 119
אֲנִי מִשְׁתַתֶפֶת בְּתָכְנִית "אֲמִירִים" . זֹאת תָכְנִית מְיֻחֶדֶת לְתַלְמִידִים טוֹבִים מְאוֹד : מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ מֵהַשִׁעוּרִים הָרְגִילִים שֶׁל הַכִּתָה ( אֲנַחְנוּ אַחְרָאִים לְהַשְׁלִים אֶת הַחֹמֶר ) , וּמְלַמְדִים אוֹתָנוּ דְבָרִים מְעַנְיְנִים, כְּמוֹ לְתַכְנֵת רוֹבּוֹטִים . הַבַּיִת שֶׁלָנ וּ נִמְצָא בִּשְׁכ וּ נָה דִי ( D ) , שֶׁהִי א שְׁכ וּ נָה חֲדָשָׁה בַּכְּנִי סָה לִי רֹ חָם . כְּשֶׁעָבַרְ נ וּ לָג וּ ר בַּשְׁכ וּ נָה הַחֲדָשָׁה , הִגִי עַ אֵלֵי נ וּ " מִצְעָד " שֶׁל ע וּ ג וֹ ת וּ בִשׁ וּ לִי ם . כָּל שְׁכֵנָה הֵבִי אָה מַשֶׁה וּ וּ בֵרְ כָה א וֹ תָנ וּ . יֵשׁ לָנוּ בְּבֵית הַסֵפֶר יְלָדִים שֶׁהַתַפְקִיד שֶׁלָהֶם הוּא לִהְיוֹת מְגַשְׁרִים . גַם אֲנִי מְגַשֶׁרֶת . לְמָשָׁל, פַּעַם שְׁתֵי חֲבֵרוֹת הִתְחִילוּ לָרִיב . לָקַחְתִי כָּל אַחַת לְפִנָה אַחֶרֶת וְדִבַּרְתִי אִתָה . הֵן הִשְׁתַכְנְעוּ מֵהַדְבָרִים שֶׁאָמַרְתִי, וְהִצְלַחְתִי לַעֲצֹר אֶת הַמְרִיבָה . 119
|
|