|
|
صفحة: 165
יְהוּדָה, אָבִיהָ שֶׁל אֶסְתֵר, הֵקִים אֶת הָאֹהֶל הָרִאשׁוֹן בַּמוֹשָׁבָה פֶּתַח תִקְוָה וְהָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁחָרַשׁ בַּשָׂדוֹת שֶׁלָה . הוּא הִשְׁתַתֵף בַּחֲפִירַת הַבְּאֵר הָרִאשׁוֹנָה וְהָיָה הַשׁוֹמֵר הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַמוֹשָׁבָה . יְהוּדָה רָאבּ לָמַד חַקְלָאוּת עוֹד לִפְנֵי שֶׁעָלָה לָאָרֶץ, וְהִדְרִיךְ אֶת הַמִתְיַשְׁבִים שֶׁלֹא הָיוּ מְנֻסִים בְּחַקְלָאוּת . אֶסְתֵר רָאבּ עִם אָבִיהָ יְהוּדָה אֶסְתֵר רָאבּ כָּתְבָה עַל פֶּתַח תִקְוָה שֶׁל יְמֵי יַלְדוּתָה : בְּלֵילוֹת יָרֵחַ הָיָה הָרְחוֹב לִפְנֵי בֵּיתֵנוּ מְקוֹם מִשְׂחָק נִפְלָא לָנוּ . הָיָה קַיִץ וַאֲנַחְנוּ יְחֵפִים . בְּתוֹךְ הַחֹל שֶׁשִׁמֵר אֶת חֹם הַשֶׁמֶשׁ . הָאֵקָלִיפְּטוּסִים לִפְנֵי הַבַּיִת הָיוּ מְלֵאִים קִנֵי דְרוֹרִים, וְצִיוּצָם שֶׁל הַמְבֻגָרִים וְשֶׁל הָאֶפְרוֹחִים הָיָה מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם . כָּל הַקַיִץ הָיָה עוֹבֵר עָלַי בְּצֵל הָעֵצִים . רֵיחַ הָאֵקָלִיפְּטוּסִים הִרְחִיב אֶת הָרֵאוֹת, הַצֵל הִרְגִיעַ וְכָל הַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת מִסָבִיב בִּדְרוּ כְּסֵפֶר מְרַתֵק . מִתוֹךְ גַן שֶׁחָרַב , אֶסְתֵר רָאבּ צַיְרוּ אֶת מָה שֶׁמְתֹאָר אוֹ קִרְאוּ אוֹתוֹ בְּקוֹל לְחָבֵר אוֹ בַּקֶטַע . חֲבֵרָה, כְּמוֹ שַׂחְקָנִים בְּהַצָגָה . 1 . מָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד עַל אֶסְתֵר רָאבּ מִשֶׁלֶט הָרְחוֹב ? 2 . לְפִי קֶטַע הַמֵידָע, אֶסְתֵר רָאבּ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָה הָיוּ רִאשׁוֹנִים בְּכָל מִינֵי דְבָרִים . כִּתְבוּ שְׁתֵי דֻגְמָאוֹת לְכָךְ . 3 . בַּחֲרוּ אֶחָד מֵהַקְטָעִים שֶׁבָּהֶם אֶסְתֵר רָאבּ מְתָאֶרֶת אֶת יְמֵי יַלְדוּתָה בְּפֶתַח תִקְוָה . 165
|
|