|
|
صفحة: 105
כמו שרועי זכר, המגלשות בגינה היו מִתקלפות וּסְדוּקוֹת, הקרוסלה חרקה והדשא היה צהוב . הוא התפלא לראות את המוני הילדים ששיחקו שם, כשתיקֵי בית הספר שלהם זְרוּקים ליד העץ . על הקרוסלה צווחו כמה ילדים כשכל פעם מישהו אחר סובב אותה וקפץ עליה שוב . בפינה אחרת שיחקו בכדורגל וליד הגדר הייתה גינת כלבים . 75 "הי, הנה החדש ! " קרא ילד אחד . רועי זִיהָה אותו . הוא היה בכיתה המקבְּילה, אבל הם מעולם לא דיברו . "יאללה, תצטרף ! " קראו אליו כמה ילדים אחרים . רועי רצה להצטרף, אבל הוא עדיין החזיק ביד את שקית החטיפים . "רוצים ? " הוא שאל, והוֹשיט אותה לעבר הילדים . כולם הפסיקו לרגע את המשחק וְהִסְתַעֲרוּ על 80 החטיפים . אחרי שלא נשאר פּירור הם חזרו לשחק, יחד עם רועי . היה לו ממש נחמד איתם . הוא אפילו "בְּישל גוֹל", והקבוצה שלו ניצחה . אחרי שהמשחק נגמר כולם התחילו להתפזר . רועי הביט סביבו בְִּמְבוּכָה - בעוד שנייה הגינה תהיה ריקה ולא היה לו מוּשָׂג לאן הוא צריך להמשיך . פֶֶּּנְסִִיוֹן הכלבים של לוּנָה "הי, ילד ! " 85 הקול הגיע מגינת הכלבים . הייתה שם בחורה צעירה וסביבה בערך עשרה כלבים מכל המִינִים וְהַגְדָלִים . "אתה יכול להישאר איתם כאן שנייה ? מביאים לי כלב חדש ואני צריכה לאסוף אותו ממכונית, שם בתחנת האוטובוס . " ביקשה הבחורה . "מה, כל הכלבים שלך ? ומביאים לך עוד אחד ? " התפלא רועי . 90 הבחורה צחקה . "מה, אתה לא מכיר את פֶּנְסִיוֹן הכלבים של לוּנָה ? " והיא הושיטה לו יד . "לוּנָה, נעים מאוד . עכשיו תישאר כאן כמה דקות ואני מיד חוזרת . " רועי אהב מאוד כלבים . בהרצליה, היה לו הכול - חוץ מכלב, כי ההורים שלו לא הסכימו . עכשיו הוא רץ קצת עם הכלבים, זרק להם ענפים וליטף אותם . כְּשֶׁלוּנָה חזרה עם כלב זאב יפהפה, הוא אמר לה : "אני מת על כלבים, אבל אבא שלי בחיים לא יסכים 95 להכניס הביתה כלב . ועכשיו גם אין לנו גינה…" "בטח שיש לכם גינה," צחקה לונה, "כאן . " והיא הניפה את זרועה לעבר גינת הכלבים והשעשועים . "כלבים אוהבים להיפגש, לשחק ביחד . תשמע, יש לי רעיון . " 105
|
|