|
|
صفحة: 103
כמה ימים לאחר מכן, רועי חזר מבית הספר לעוד אחר צוהריים של שעמום . כשהם גרו בהרצליה היה לו חוג קָפּוּאֵרָה והוא בדיוק התחיל ללמוד טניס, וכאן לא היה 25 כלום . אימא שלו הראתה לו את החוגים שהציע המַתְנָ"ס הַשְׁכוּנָתִי, ואפילו היה שם חוג קפוארה . אבל הוא התגעגע לדרוֹר המדריך בהרצליה ולא התחשק לו ללמוד כאן . לפחות המחשב שלי נשאר, חשב בזמן שהלך הביתה . אני פשוט אשחק לבדי עד הערב . אבל כשהגיע הביתה חיכה לו פתק משונה שהיה מוּדבק על הדלת : "רד למטה ולך בעקבות הסימנים כדי למצוא את המטמון . " אוף, רטן לעצמו, זו בטח הנעמה הזאת . 30 הילדה הזאת לא עוזבת אותי . אבל רועי בכל זאת הִסתקרן . הוא נכנס הביתה, חימם את הארוחה שהשאירו לו במקרר, אכל וירד במדרגות במהירות . בפעם הראשונה מאז שעברו לכאן הוא הרגיש משהו שהוא לא שעמום או עצב . מתחילים כאן - זה מה שהיה כתוב בגיר על המדרכה ליד הבית שלו . כמה מֶטְרים אחרי הכתובת רועי ראה את החץ הראשון, גם הוא מצויר בגיר על המדרכה . הוא התחיל 35 ללכת בעקבות החיצים . המכולת של דורית החץ האחרון צויר בכיוון הכניסה אל המכולת השכוּנתית שנמצאה במרכז הַמִסְחָרִי הקטן . רועי הסתכל לכל הכיוונים, אבל לא ראה חיצים נוספים . להיכנס ? הוא ידע שהילדים האחרים בשכונה אוהבים מאוד לקנות במכולת של דורית, אבל הוא כמעט לא נכנס אליה, וכשהיה חייב להיכנס כדי לקנות משהו עשה הכול במהירות ויצא . 40 "הו, איזה אורח ! " קראה דורית ברגע שנכנס . רועי קָפָא עַל מְקוֹמוֹ והסתכל אחורה בניסיון להבין למי היא מתכוונת . לא היה שם אף אחד מלבדו . "לא רואים אותך כאן, איזה מין ילד לא בא לדורית כדי לקנות קרטיב בחום הזה ? " המשיכה דורית . "אימא שלי קונה חבילות של עשרה קרטיבים . אני פשוט לוקח מהמקפיא . " הסביר רועי . 45 ילדה נכנסה פתאום למכולת ודורית פנתה אליה : "מה קורה, איילה ? הסתדר העניין עם המורה לאנגלית ? " "כן, ממש הסתדר ! אמרתי לה מה שאמרת לי להגיד ! " אמרה הילדה, לקחה ארטיק 103
|
|