|
|
صفحة: 199
"מתאימות ? " הנווד מחא כפיים . "מתאימות ? בטטות במרק אבן הן מעדן אמיתי ! " 50 בזמן שחיכו לבטטות ולתפוחי האדמה, המשיך הנווד לבחוש את המרק, ומפעם לפעם טעם . האנשים מסביבו הביטו בו בפה פעור וחיכו לְמוֹצָא פיו . "לא רע . . . לא רע . . . " אמר הנווד . “זה כמעט מוכן . האבן מצוינת . ואם רק הייתה לי קצת פטרוזיליה, המרק היה ממש מושלם…” מיד רצו כמה אנשים להביא פטרוזיליה וירקות אחרים שצמחו בגינות שלהם . 55 אישה אחת הביאה גם שקית עדשים . הם נתנו הכול לנווד, והוא הוסיף הכול לסיר . הסיר בעבע ובעבע וריח נהדר עלה ממנו . אנשי הכפר עמדו מסביב לסיר, מזילים ריר מרוב רעב, והביטו בנווד בוחש וטועם, טועם ובוחש . אחרי ימים ארוכים שבהם הם אכלו רק כרוב, בצל או תפוחי אדמה, ריחו של התבשיל העשיר העלה דמעות בעיניהם . 60 הנווד טעם מהמרק עוד פעם אחת ונאנח בתענוג . "מושלם ! " הוא קרא . "מזל שמצאתי את האבן המצוינת הזאת . " הוא הוריד את הסיר מהאש ופנה ללכת . "לאן אתה הולך ? " קראו כולם . "לאכול את המרק שלי, כמובן . " אמר הנווד . 65 הוא הביט בפנים המאוכזבות שמסביבו וחייך . "בעצם," אמר, "לכו ותביאו לכם קערות וכפות . את מרק האבן הזה כולנו צריכים לאכול ביחד . " מוצא פיו : המילים שיוצאות מפיו . 199 199
|

|