|
|
صفحة: 62
62 כניסת מילים משפות זרות לשפה העברית אינה תופעה חדשה . כבר בלשון חז"ל נכנסו לעברית מילים רבות מן הארמית, מהיוונית ומהפרסית . מילים כמו "נימוס", "ספסל", "וילון", "גזבר" ו"טווס" היו פעם מילים זרות, והיום הן נחשבות עבריות לכל דבר . בימינו נכנסות לעברית מילים משפות זרות אחרות : בעיקר מאנגלית, אך גם מצרפתית, מגרמנית, מיידיש, מערבית ומרוסית . יש המתנגדים לשילוב של מילים לועזיות בשפה, והסיבות להתנגדות שונות . המתנגדים טוענים שמילים לועזיות קשות להבנה וזרות למבנה השפה העברית . מילים לועזיות קשה לשלב בשפה . מ"להקפיא בדיפ - פריזר" אי אפשר ליצור פועל "לדף - פרז", מ"לעסוק בפסיכולוגיה" אי אפשר ליצור - "לפסכלג" וכן הלאה . מסיבות אלה ואחרות מחפשים למילים הלועזיות תחליפים עבריים . לעתים מצליחים למצוא תחליף עברי הולם למילה לועזית . עד לפני 40 או 50 שנה דיברו בארץ על "טוריסטים" הבאים לבקר בארץ . היום מדברים רק על "תיירים" . פעם במרפאה היו מקבלים "רצפט" עד אשר באה המילה העברית "מרשם" וכבשה את מקומה . בדואר שלחו פעם "טלגרמות" ( מברקים ) , בזמן המלחמות היו נופלות "בומבות" ( פצצות ) , ברחובות היו "ויטרינות" ( חלונות ראווה ) , ונשים מרחו "ליפסטיק" ( אודם ) על השפתיים . אך המילים האלה נעלמו, כיוון שמילים עבריות תפסו את מקומן . עד לפני כמה שנים נקראה תחרות האגרוף "התבוקססות" ( מלשון "בוקס" שפירושה באנגלית אגרוף ) . המשורר אברהם שלונסקי חידש את המילים "אגרוף" ו"התאגרפות", וחיש קל הנחיתה המילה "אגרוף" העברית "נוק - אאוט" למילה "התבוקססות" הלועזית . אך לא תמיד ניצחון העברית הוא מוחץ כל כך . התרגלנו כל כך לאכול שניצל וצ׳יפס, עד שרק מעטים בינינו מסכימים לאכול כתיתה וטוגנים ( אותו דבר, רק בעברית ) . כל כך התרגלנו לשחק בפאזלים עד שכמעט איננו משחקים בתצרפים . כל כך התרגלנו לצבוע בטושים עד שרק מעטים צובעים בפתילונים, וכמעט כולנו ממשיכים ללבוש פיג׳מה לפני השינה, אף שהיו שהציעו שנלך לישון בנמנמת . זה כוחו של הרגל . עם כל הרצון למצוא תחליפים עבריים למילים לועזיות, יש בכל זאת מילים לועזיות שאין להן תחליף עברי . מילים כמו : "רדיו", "טלפון", "אוניברסיטה", "שוקולד" ו"טלוויזיה" נחשבות מילים בין - לאומיות . כך אומרים אותן בארצות רבות בעולם, ומשום כך מעדיפים להשאיר אותן כך גם בעברית ולא להחליפן במונח עברי . לכן אפילו האקדמיה ללשון העברית אינה מנסה לשנות את המילה "אקדמיה" למילה עברית . 1 . מהי התופעה המשותפת לשלושת הטקסטים ? 2 . מהו יחסה של כל אחת מהכותבות לתופעה ? בססו את תשובותיכם על הטקסטים . פסקה 3 פסקה 4 פסקה 5 פסקה 6 פסקה 7
|
|