|
|
صفحة: 298
298 מבחן 2 : אנשי הבוקר ואנשי הלילה חלק ראשון : הבנה והבעה [ 50 נקודות ] טקסט 1 מתקשים לקום בבוקר ? הסיבה מסתתרת אצל זבוב הפירות נדן פלדמן | דה מרקר , 2015 . 9 . 22 מהשעון המעורר כבר בוקעים דקות ארוכות צלילים בלתי נסבלים . בפעם השלישית שהוא יצלצל גם נשמע אותם . היד נשלחת בכבדות אל מקור הרעש . העיניים עוד עצומות . עכשיו צריך לפקוח אותן, להתיישר, לקום מהמיטה, להתגבר על סחרחורת קלה בדרך אל השירותים - ולהתחיל את היום . אבל לעתים, הראש פשוט נשמט בחזרה אל הכרית . השעון המעורר יצלצל שוב ושוב עד שנקום . לא משנה כמה פעמים התרחיש הזה יחזור על עצמו, אי אפשר להתרגל לזה . אם אינכם מבינים את התרחיש המתואר, נראה שאתם אנשי בוקר שקמים עם עלות השחר בחדווה . אם התיאור נגע ללבכם, נראה שאתם נמנים עם אנשי הלילה ונידונותם לחיות במהופך מהשעון הטבעי שלכם : מנגנוני החברה המרכזיים - מקומות עבודה, מוסדות לימוד, שירותים ממשלתיים - כולם פועלים בבקרים ומסתכלים בזלזול על מי שמתקשה לקום מוקדם . לא מדובר בפינוק או בעצלות . כיום הוכח מדעית כי לאנשי לילה מבנה גנטי המותאם לקימה מאוחרת . בשנים האחרונות מומחי שינה וחוקרי גנטיקה מזהירים מהנזק הגדול שנגרם לאנשי הלילה בעולם של בוקר - בלימודים, בעבודה, בבריאות, בהישגים ובהתפתחות שלנו . תסכול, עצבנות ומצבי רוח בשל עייפות מתמשכת גובים מחיר יקר גם בזוגיות ובקשרים עם חברים ועם המשפחה . לרוע המזל, הפגיעה הזאת מתחילה בגיל מוקדם . ההשלכות של מחסור מתמשך בשינה הן קריטיות להתפתחותם של ילדים ושל בני נוער . גופם של בני נוער מתחיל לייצר מֵלָטוֹנִין, הורמון שמסייע לשלוט בשעון הביולוגי, רק לקראת 00 : 23 בלילה . התהליך הזה נמשך עד שעות הבוקר המאוחרות, ולכן לא רק שקשה לצעירים להתעורר מוקדם, אלא אורח חיים של קימה מוקדמת עלול לפגוע בהתפתחותם . מחקרים שביצע פרופסור דרק יאן דייק ממכון השינה של אוניברסיטת סארי באנגליה, הראו כי במוח של ילד או של נער שישן פחות משש שעות בלילה לאורך שבוע מתחוללים יותר מ - 700 שינויים בהתנהגות של גנים שלא נראו בקרב ילדים שישנו 8 וחצי שעות בלילה . ממחקרים עולה כי אחת הסכנות המרכזיות של גירעון שינה בקרב צעירים היא התפתחות של מחלות קשות . בקרב אנשי הלילה הקושי להתעורר בבוקר נמשך הרבה אחרי סיום ההתפתחות בשנות העשרה . אחת מפריצות הדרך בחקר השעון הביולוגי של הגוף הושגה בזמן האחרון על ידי חוקרים במעבדת הגנטיקה של אוניברסיטת לסטר באנגליה, בהובלת הישראלי ד"ר ערן טאובר . פסקה 1 פסקה 2 פסקה 3 פסקה 4 פסקה 5
|
|