|
|
صفحة: 63
הבנה והבעה 63 פס׳ 4 רן בראון, מנכ״ל מכון ׳מתבגרים׳, הסביר על השינוי בטווחי הקשב של מתבגרים ושל מבוגרים . לדבריו, לפני 100 שנה טווח הקשב שלנו היה 45 דקות, בשנות ה- 80 של המאה הקודמת הוא ירד ל- 20 דקות, והיום אנחנו מדברים על 3 – 5 דקות . אפשר לראות זאת לדוגמה בשירים ( שהצטמצמו ל- 3 דקות ) או בהרצאות ב׳טד׳ ( שהצטמצמו ל- 3 – 5 דקות ) – פשוט אין לנו יכולת להקשיב כל כך הרבה זמן ולהכיל מידע רב . פס׳ 5 אין ספק שכיום בני נוער אינם מסוגלים לשבת בכיתה 50 דקות ברצף, ושיעור כפול הוא משימה בלתי אפשרית עבורם ( וגם עבורנו – המורים ) , לכן קיצור השיעורים הוא צעד מבורך . עם זאת עלינו להבין שיש לשנות את אופי הלמידה ואת מבנה השיעור כדי שיתאימו לטווחי הקשב החדשים, כלומר לגוון את דרכי ההוראה ולהחליף פעילות בכל כמה דקות . בדרך זו התלמידים לא ישתעממו, וטווח הקשב שלהם עשוי להשתפר . פס׳ 6 כל מורה וכל תלמיד חשים בתופעה המדאיגה של פגיעה בריכוז ובקשב, וכולנו מנסים להתמודד עימה כמיטב יכולתנו . כמורה מן השורה אינני יכולה לשנות את תוכנית הלימודים או את מבנה מערכת החינוך, אף שאני מודעת לבעיות הקיימות בה . חשיבה משותפת של קברניטי החינוך בארץ ובניית תוכנית פעולה מיידית לשינוי אורך השיעורים ודרכי ההוראה הן הדרך שתסייע לכולנו להתאים את החלומות החינוכיים הנשגבים שלנו למציאות בשטח . שאלות מהי הסוגיה המשותפת שבה עוסקים שני הטקסטים ? 1 א . הקושי של תלמידים להתרכז במהלך יום הלימודים הארוך ב . הירידה בקשב ובריכוז של מבוגרים ושל בני נוער ג . הירידה בריכוז במהלך ישיבות בחברות הייטק ד . המתח והחרדה שגורמת הירידה ביכולת הריכוז
|
|