|
|
صفحة: 39
הבנה והבעה 39 בית ספר ערבי מטייבה . כל זה לצד התעסקות רבה בחגי ישראל ובעידוד לאומיות, שלאו דווקא עולים בקנה אחד עם הערכים של כל ההורים . גם בנורווגיה בהצגת חג המולד הלבישו את ילדי כיתה א׳ בחלוק של מלאכים : הם הסתובבו עם נרות ושרו שיר לקדושה לוסיה . זאת אף על פי שבין הילדים יש לא רק נוצרים, אלא גם הינדים וכמה מוסלמים ויהודים . אבל פרט למפגן הדתי הזה, כמעט לא מתעסקים בחגים או במנהגים דתיים במהלך השנה . במקום זאת רוב הזמן מוקדש ללמידה, לדיון וליישום של ערכים הומניסטיים, כגון שוויון, שלום וזכויות אדם . מאחר שזהו בית ספר בין- לאומי התלמידים נחשפים הרבה יותר לתרבויות אחרות, ונעזרים לצורך בניית התכנים בילדים שמוצאם מאותן מדינות . פס׳ 12 כמו כן בנוורוגיה עוסקים בערכים ״ארציים״, כמו עצמאות ואהבת הטבע, יותר מבישראל . כדי לצאת לטיול בארץ צריך אישורי הורים, הורים מלווים ואוטובוסים, ואילו בנורווגיה פשוט יוצאים להליכה, חופרים בור בשלג ומדליקים מדורה . בנורווגיה הרף הבירוקרטי לפני יציאה מבית הספר נמוך יותר, ולכן גם יוצאים לעיתים תכופות יותר . הילדים מתכננים את התפריט ואורזים לעצמם את הציוד, וזה חלק חשוב מהחוויה . בכיתה ד׳ הם יוצאים לטיול הליכה הכולל לינה בחוץ, ובכיתה ו׳ הם כבר יוצאים לטיול הליכה של כמה ימים . פס׳ 13 לסיכום, בית הספר שהילדים למדו בו בארץ נחשב לבית ספר טוב, המורים משקיעים והמנהלת מתאמצת להכניס בו שינויים . אבל הרגשתי שיש מרחק רב בין החינוך שהילדים מקבלים ובין מה שהם ראויים לו . עכשיו אני יודע בדיוק לְמה הם ראויים, לְמה כל הילדים ראויים – וכדי להגיע לשם יש לשנות את החינוך בישראל מן היסוד . שאלות א . כותרת הטקסט מפתיעה ומעוררת עניין . הסבירו מדוע . 1 ב . מדוע לדעתכם השתמש הכותב בכותרת כזו ? הסבירו . כותרת הטקסט מפתיעה משום שכאשר מתחילים לקרוא אותה נראה כאילו מדובר במערכת החינוך בישראל, אולם כשמגיעים לסופה מבינים שמדובר בבתי הספר בנורווגיה . תשובה מלאה בסוף החוברת בעמוד 308 .
|
|