|
|
صفحة: 25
הבנה והבעה 25 פס׳ 7 אף על פי שצרכנים רבים סבורים שתרומה יכולה להצדיק רכישה של בגד חדש, מומחים סבורים שלא . פלג-מזרחי אומרת : ״רובם המוחלט של הבגדים שנרכשים בישראל נזרקים בתוך פחות משנה למחזור או לתרומה . אולם פחות מאחוז בודד מהבגדים ממוחזר, ובתרומות באמת אין צורך . חנויות בגדי יד שנייה, כמו הביגודית של ויצו, מקבלות מדי יום טונות על גבי טונות של בגדים לא רצויים . בפועל רק % 30 מהתרומות נמכרות, ולפעמים אפילו רק % 10 בתקופות עמוסות, כמו פסח . וכל הבגדים הנותרים מועברים כל הדרך לאפריקה, ושם הם מסיימים את חייהם בהטמנה ובשרפה . זיהום נוסף שמורגש בישראל הוא כמובן העלייה הדרמטית בכמות הפסולת היבשה . כל חבילה שנשלחת מחו״ל נארזת בשתי שקיות פלסטיק, בשקיק עם חומרים רעילים ששומר על הלחות הרצויה ובארגז לטובת שמירה על המוצר״ . פס׳ 8 ל- % 80 מפליטות גזי החממה בתעשיית האופנה גורם הליך הייצור . לכן גם חברות האופנה עצמן חייבות להשתנות . בשעה שהדרישה לאופנה בת-קיימה מצד הצרכנים הולכת ועולה, בשנים האחרונות הצהירו מותגי אופנה מהירה על אסטרטגיות קיימוּת . אבל האם התעשייה משתנה כיום ? לא בטוח . פס׳ 9 ״מסביב לעולם אנו רואים שמתחילה להתגבש רגולציה * בנושא רכישת בגדים״, אומרת פלג-מזרחי . ״תחילה, באופן וולונטרי * , בהמשך ברגולציה משמעותית מחייבת, אשר מגדירה באופן ברור מה יכול להיחשב לאופנה בת-קיימה, ואחר כך על פי חוק האופנה של מדינת ניו יורק, המחייב את כל חברות האופנה המוכרות בעיר לדווח לצרכנים ולמאגר מידע ממשלתי על ההשלכות הסביבתיות של ייצור הבגדים שלהן . חברה שלא תעמוד ברגולציה תיקנס ב- 450 מיליארד דולר . זוהי חקיקה קיצונית ומהפכנית, אך בניגוד לעולם הגדול בישראל אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מחקיקה כזו . המחוקק הישראלי בוחר שלא להכיל שום רגולציה על שוק האופנה, הן במובן של איסור זיהום וניצול הן במובן של חוסר תמיכה ביצרני אופנה בת-קיימה . כך השוק הישראלי, כמו בחלקים גדולים בעולם, נותר פרוץ״, היא מסבירה . פס׳ 10 בסיטואציה הנוכחית, שבה השוק מופקר למניפולציות והמחוקק מעלים עין, לצרכן יש משמעות גדולה . היא מוסיפה : ״לרגולציה תפקיד חשוב ומשמעותי, אבל גם לנו הצרכנים תפקיד קריטי לא פחות . בחברות האופנה מייצרים מה שהם מאמינים שאנחנו הצרכנים רוצים לקנות . לכן אנחנו רואים כל כך הרבה קולקציות ירוקות שעושות גרינווש * . ברגע שחברות האופנה יבינו שהצרכנים מסרבים לקנות את השקרים הירוקים שלהן, אנחנו נראה במהרה תעשיית אופנה אתית יותר ומזהמת פחות״ . * רגולציה : הסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, וכללים כדי להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק * וולנטרי : שנעשה מרצון, בהתנדבות * גרינווש ( Greenwash ; טיוח ירוק, הִתְיַרְקְקוּת ) : יצירת תדמית סביבתנית חיובית שמטרתה להסתיר היבטים שליליים ומזהמים . מונח זה משמש בדרך כלל כדי למתוח ביקורת על ארגונים שמציגים בפני צרכנים מצג שווא שפעילותם אינה פוגעת בסביבה .
|
|