|
|
صفحة: 18
לָמָה יֵשׁ לַח וֹחִית צְבָעִים רַבִּים ? מֵאֵת יְהוּדִית גוּרֵבִיץ וּשְׁמוּאֵל נָבוֹן לִפְנֵי הַרְבֵּה - הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה הַדָבָר . כָּל הַצִפּוֹרִים וְכָל הָעוֹפוֹת הָיוּ בְּצֶבַע אֶחָד, אָפֹר . הִתְעוֹפְפוּ הַצִפּוֹרִים מֵעָנָף לְעָנָף, מֵעֵץ לְעֵץ, מִפֶּרַח לְפֶרַח, הִסְתַכְּלוּ בַּפְּרָחִים הַיָפִים וְרָאוּ מָה רַבִּים הֵם הַצְבָעִים, גְוָנִים - גְוָנִים, רַבֵּי צְבָעִים : אָדֹם, צָהֹב, יָרֹק, כָּחֹל, וָרֹד, לָבָן . אָמְרוּ זוֹ לְזוֹ : "מָה יָפִים הֵם הַצְבָעִים שֶׁבָּהֶם הִתְקַשְׁטוּ הַפְּרָחִים ! מֵרָחוֹק יַבְרִיק הַצֶבַע, וְכָל יֶלֶד מַכִּיר כָּל פֶּרַח לְפִי צִבְעוֹ, וְאָנוּ, אֲפֹרוֹת כֻּלָנוּ, אֵין אִישׁ שָׂם לֵב אֵלֵינוּ וְלֹא יָכוֹל לְהַבְדִיל בֵּין צִפּוֹר לְצִפּוֹר ! " שָׁמַע כַּנְפִיאֵל, שַׂר צִפּוֹרֵי - הַכָּנָף, וְשָׁאַל : "מָה בַּקָשַׁתְכֶן, אִמְרוּ וְנִשְׁמַע . " "הַבֵּט - נָא וּרְאֵה ! לְכָל הַפְּרָחִים צְבָעִים יָפִים וּמַבְרִיקִים : מַזְהִירִים בְּאוֹר הַשֶׁמֶשׁ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת . וְאָנוּ, אֲפֹרוֹת כֻּלָנוּ, לֹא צֶבַע לָנוּ וְלֹא גָוֶן, לֹא יֹפִי וְלֹא הָדָר ! קַשֵׁט גַם אוֹתָנוּ, כַּנְפִיאֵל ! " "טוֹב, יְהִי כְּדִבְרֵיכֶן ; הִסְתַדֵרְנָה בְּשׁוּרָה, וְאֶצְבַּע כָּל צִפּוֹר לְפִי תוֹרָה וּלְפִי רְצוֹנָה ! " שָׁמְעוּ הַצִפּוֹרִים וּמִיָד הֵחֵלוּ דוֹחֲפוֹת זוֹ אֶת זוֹ, כִּי כָּל אַחַת מֵהֶן רָצְתָה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנָה וְהַיָפָה מִכֻּלָן . הָרִאשׁוֹן בַּתוֹר הָיָה הַנֶשֶׁר, מֶלֶךְ הַצִפּוֹרִים, כִּי חָזָק הוּא מִכֻּלָן . בָּא וְאָמַר : "צְבַע אוֹתִי בְּצֶבַע חוּם, חוּם חָזָק ! " הָעוֹרֵב אָמַר : "וַאֲנִי אוֹהֵב צֶבַע שָׁחֹר . צְבַע אוֹתִי בְּשָׁחֹר . " "וַאֲנִי," אָמְרָה הַשְׁלִישִׁית, "צְבָעֵנִי נָא בְּצֶבַע יָרֹק ! יָפֶה הוּא צֶבַע יָרֹק בְּעֵינַי מִכָּל הַצְבָעִים ! " 18
|
|