|
|
صفحة: 63
עמוד 1 הַקֶטַע שֶׁתִקְרְאוּ מְסַפֵּר אֵיךְ הָעִבְרִית הִשְׁתַנְתָה בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן, וְאֵיךְ הִיא מַמְשִׁיכָה לְהִשְׁתַנוֹת גַם עַכְשָׁו . חֵלֶק א לִפְנֵי 150 שָׁנָה בְּעֵרֶךְ ( הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁקָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל ) הִתְחִילוּ הַיְהוּדִים שֶׁחָיוּ בַּמֶרְחַקִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל . הָעוֹלִים, וְגַם הַיְהוּדִים שֶׁחָיוּ אָז בָּאָרֶץ, דִבְּרוּ בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וְהָיָה לָהֶם קָשֶׁה לְהָבִין זֶה אֶת זֶה . רֻבָּם יָדְעוּ עִבְרִית, אֲבָל חָשְׁבוּ שֶׁמֻתָר לְהִשְׁתַמֵשׁ בָּה רַק כְּשֶׁקוֹרְאִים בַּתוֹרָה וּמִתְפַּלְלִים וְלֹא כְּשֶׁמְדַבְּרִים עַל דְבָרִים יוֹם - יוֹמִיִים כְּמוֹ קְנִיוֹת, עֲבוֹדָה וּמִשְׂחָקִים . הָיוּ גַם מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁצָרִיךְ לְדַבֵּר, לִקְרֹא וְלִכְתֹב עַל הַכֹּל רַק בְּעִבְרִית . כְּשֶׁהַיְהוּדִים בָּאָרֶץ רָצוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּעִבְרִית, הֵם גִלוּ שֶׁחֲסֵרוֹת לָהֶם הַרְבֵּה מִלִים . לָמָה ? כִּי בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים נוֹסְפוּ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁלֹא הָיוּ לָהֶם מִלִים בְּעִבְרִית . לְמָשָׁל, לֹא הָיְתָה הַמִלָה רַכֶּבֶת , וְלֹא הָיוּ הַמִלִים שָׁעוֹן , עִתוֹן וְ תִזְמֹרֶת . . . אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה וְעוֹד מוֹרִים וְסוֹפְרִים הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַמְצִיא מִלִים חֲדָשׁוֹת, וְכָךְ עָשׂוּ . לְדֻגְמָה, הֵם הִמְצִיאוּ אֶת ״בֻּבָּה״ וְאֶת ״אוֹפַנַיִם״ בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, וְאֶת ״רָהִיטִים״, אֶת ״מִשְׂרָד״ וְאֶת ״מְכוֹנִית״ בִּשְׁבִיל הַמְבֻגָרִים . כָּךְ הָעִבְרִית נֶעֶשְׂתָה שָׂפָה שִׁמוּשִׁית וַעֲשִׁירָה, שֶׁיֵשׁ בָּה מַסְפִּיק מִלִים לְשִׂיחָה וְלִכְתִיבָה . אֵי ךְ י וֹצְרִים מִלִים חֲדָשׁוֹת ? 63
|
|