|
|
صفحة: 120
א . נפח תיבה ב פעילות 11 אפשר לדבר על העניין הזה במפורש . אפשר להציע לכמה תלמידים לפתוח בזהירות דווקא פאה שאינה הפאה המסומנת ולהתחיל למלא את התיבה בקוביות מהכיוון הזה . לאחר שכל התלמידים מחשבים את נפח התיבה, אפשר לדון בדומה ובשונה באופן החישוב . ממדי תיבה ב הם 3 ס"מ, 5 ס"מ ו- 7 ס"מ . הפאה הקלה לפתיחה היא פאה שממדיה 5 ס"מ ו- 7 ס"מ . התלמידים שיפתחו אותה יחשבו את נפח התיבה כך : ב . מלאו את תיבה ב בשכבה אחת של קוביות . 35 > כמה קוביות יש בשכבה ? תרגיל : = × > כמה שכבות כאלה ייכנסו לתיבה ? > נפח התיבה : סמ"ק תרגיל : 3575 3 105 = 35 1053 לעומתם תלמידים שיפתחו את הפאה שממדיה 3 ס"מ ו- 7 ס"מ יחשבו את נפח התיבה כך : ב . מלאו את תיבה ב בשכבה אחת של קוביות . 21 > כמה קוביות יש בשכבה ? תרגיל : = × > כמה שכבות כאלה ייכנסו לתיבה ? > נפח התיבה : סמ"ק תרגיל : 2173 5 105 = 21 1055 החישובים שונים, אך התקבל אותו נפח . ב פעילות 13 על התלמידים למצוא נפחים של תיבות באופן דומה, בעזרת שני תרגילי כפל, אולם התיבות האלה מסורטטות בהקטנה, ואי אפשר למלא אותן בפועל . שכבה אחת של קוביות מופיעה בסרטוט כדי להקל על התלמידים להבין כיצד לחשב את הנפח . ב דיון בתחתית העמוד מפנים את תשומת לבם של התלמידים לכך שלתיבות ב סעיפים ב ו- ד ממדים שווים . זאת דוגמה נוספת לחישובים שונים המובילים לאותה תוצאה, בדומה לפעילות 11 . 120
|

|