מבוא לפרק

صفحة: 73

ב . שלבים במדידה ברוב המדידות מבחינים בארבעה או חמישה שלבים : 1 . השוואה ישירה בשלב זה משווים מֵמד מסוים בשני עצמים בלא ציון המידה המדויקת . לדוגמה, כדי לקבוע בהשוואה ישירה מה ארוך יותר, העט או העיפרון, יש להניח אותם זה בצד זה באופן שיהיה להם קו התחלה משותף . כך ניתן לקבוע אם העט ארוך מהעיפרון, קצר ממנו או שווה לו באורכו . תוצאת המדידה בשלב זה היא שעצם אחד “ארוך" מעצם אחר, “קצר" ממנו או “שווה" לו . אין שום מידע מספרי ( למשל, אין אנו יודעים פי כמה ארוך או פי כמה קצר ) . לא בכל מקרה אפשר לבצע השוואה ישירה בין כל שני נמדדים . לפעמים אי - אפשר להביא את שני הקטעים המושווים זה לצד זה, למשל, כאשר הם מצוירים על דף אחד . אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה גם כאשר יש הפרדה בין שני קטעים במקום או בזמן . לדוגמה : אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה את הגובה של ילד בסוף כיתה א' לגובהו של אותו ילד בסוף כיתה ב' . כמו כן אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה את האורך של לוח התלוי בכיתה אחת לאורך של לוח התלוי בכיתה אחרת . 2 . השוואה בעזרת מתווך אחת הדרכים להשוות בין שני נמדדים, כאשר אי - אפשר להשוותם באופן ישיר, היא שימוש במתווך . לדוגמה, רוצים להשוות את אורכי הקטעים א ו - ב : אפשר לסמן על פס קרטון את אורכו של קטע א , ולהשוות את הסימון שעל הפס לאורך של קטע ב . פס הקרטון משמש כאן מתווך . חשוב לבחור מתווך המבליט את הממדים שרוצים למדוד ויכול להתאים את עצמו לעצמים הנמדדים ( מבחינת המקום, הזמן או הצורה ) . לדוגמה : להשוואת אורכים נבחר מתווך המבליט את האורך ( פס קרטון, חוט וכדומה ) ואפשר להעבירו ולהתאימו לכל אחד מהנמדדים . בהשוואה בעזרת מתווך, כמו בהשוואה הישירה, תוצאת המדידה היא שעצם אחד “גדול" מעצם אחר, “קטן" ממנו או “שווה" לו מבחינת הממד הנמדד, אך אין עוסקים כאן בגודל ההפרש בין המידות או באמירה המפורשת של מידתו של עצם מסוים . לצרכים אלה יש להשתמש ביחידות מידה, כפי שנראה בהמשך . 3 . מדידה ביחידות מידה שרירותיות בשלב זה אנחנו מייחסים לעצם מספר המציין את מידת העצם הנבדק . לדוגמה : כדי לענות על השאלה מה אורך העט, עלינו לקבוע יחידת מידה . יחידת המידה במקרה כזה היא אורך של קטע כלשהו שנוכל לבחור כרצוננו . בא בא 3 7 מדידת אורך

السابق  |  التالي