|
|
صفحة: 125
125 מבוא לפרק את ההשוואה ביניהן אפשר לתאר כך : ללאה יש 5 מחקים . לסימה יש 15 מחקים . מספר המחקים של סימה גדול פי 3 ממספר המחקים של לאה . ואפשר גם כך : ללאה יש 5 מחקים . לסימה יש 15 מחקים . מספר המחקים של לאה קטן פי 3 ממספר המחקים של סימה . חשוב להבין שהמספר 3 בתיאור שלמעלה הוא יחס בין שני מספרים, ולכן בבעיה שבה שואלים על היחס – התשובה היא רק מספר . כדי להמחיש עוד את העובדה שהיחס הוא מספר בלבד ללא כינוי, הנה בעיה אחרת לדוגמה : ללאה יש 5 מחקים . מספר הסוכריות של סימה גדול פי 3 ממספר המחקים של לאה . כמה סוכריות יש לסימה ? במקרה זה משווים שתי קבוצות שיש בהן עצמים שונים . היחס המתואר בשאלה הוא בין מספר המחקים של לאה למספר הסוכריות של סימה – היחס אינו מתאר לא את המחקים ולא את הסוכריות, אלא את הקשר המספרי ביניהם . אילו שאלות אפשר לשאול ? כאמור, בכל בעיית השוואה כפלית חד-שלבית יש שתי קבוצות ותיאור של היחס ביניהן . על כל אחת משתי הקבוצות – הקבוצה הקטנה והקבוצה הגדולה, וכן על היחס ביניהן, אפשר לנסח שאלה מילולית . כל שאלה יכולה להיות מנוסחת בביטוי "גדול פי" או "קטן פי" . דוגמה לסיפור : לתמר 5 בובות . ליוסי 15 בובות . מספר הבובות של יוסי גדול פי 3 ממספר הבובות של תמר . לכל מצב השוואתי כפלי אפשר לנסח אפוא שש בעיות שונות בסך הכול . מחקרים מראים כי אפשר לדרג את סוגי הבעיות האלה לפי רמת הקושי בפתרון הבעיה .
|
|