|
|
صفحة: 61
1 6 מבוא לפרק המרכיב שמחשבים בשלב הראשון הופך להיות נתון בשלב השני ונקרא מרכיב משותף . באופן עקרוני יכולים להיות שלושה מצבים : • השלם ( או המכפלה ) של בעיה חד-שלבית אחת הוא אחד הגורמים ( או החלקים ) של הבעיה החד-שלבית האחרת . בעיות כאלה נקראות בעיות היררכיות . • השלם של בעיה חד-שלבית אחת הוא המכפלה של הבעיה החד-שלבית האחרת . בעיות כאלה נקראות בעיות שלם משותף . • אחד הגורמים ( או החלקים ) של בעיה חד-שלבית אחת הוא גם אחד הגורמים של הבעיה החד-שלבית האחרת . בעיות כאלה נקראות בעיות חלק משותף . הנה כמה בעיות לדוגמה לכל אחד מהמבנים שהוצגו : א . בעיות היררכיות דוגמה 1 למסיבה קנו 2 ארגזים של פחיות קולה ו- 3 ארגזים של פחיות מיץ תפוזים . בכל ארגז היו 24 פחיות משקה . כמה פחיות משקה קנו למסיבה ? מניתוח הבעיה אפשר ללמוד מהן שתי הבעיות החד-שלביות שמהן היא מורכבת . הבעיה החד-שלבית הראשונה : למסיבה קנו 2 ארגזים של פחיות קולה ו- 3 ארגזים של פחיות מיץ תפוזים . כמה ארגזים של פחיות משקה קנו למסיבה ? זוהי בעיית חיבור שחסר בה השלם . בבחינה קפדנית של הבעיה אפשר לראות שמשפט השאלה לא הופיע בבעיה המקורית, והיה צורך להוסיפו כדי לפתור את הבעיה . הבעיה החד-שלבית השנייה : למסיבה קנו 5 ארגזים של פחיות משקה ( זהו פתרון הבעיה החד-שלבית הראשונה ) . בכל ארגז היו 24 פחיות משקה . כמה פחיות משקה קנו למסיבה ? זוהי בעיית כפל, שאחד הגורמים בה הוא השלם שנמצא בפתרון הבעיה הראשונה . זאת הייתה דוגמה לבעיה היררכית שיש בה תרגיל כפל ותרגיל חיבור . הנה דוגמה לבעיה היררכית שיש בה תרגיל חילוק ותרגיל חיסור : דוגמה 2 למסיבה הביאו 50 בקבוקי משקה, 10 בקבוקים בכל ארגז . ב- 2 ארגזים היו בקבוקי קולה, ובשאר הארגזים היו בקבוקי מיץ . בכמה ארגזים היו בקבוקי מיץ ? מניתוח הבעיה אפשר ללמוד שהבעיה החד-שלבית הראשונה היא בעיית חילוק, והגורם שנמצא בבעיה החד-שלבית הראשונה הפך להיות השלם בבעיה החד-שלבית השנייה : למסיבה הביאו 5 ארגזים של בקבוקי משקה ( זהו פתרון הבעיה החד-שלבית הראשונה ) .
|
|