|
|
صفحة: 60
60 מבוא לפרק בעיה דו-שלבית בנויה משתי בעיות חד-שלביות, ולכן התלמידים מצפים לשישה מרכיבים – שלושה לכל בעיה חד-שלבית – אך אין זה המצב . זהו אחד הקשיים המהותיים שבפתרון בעיות דו-שלביות – אין התאמה בין המבנה המתמטי ובין התיאור המילולי . מרכיבים מסוימים אינם נתונים באופן מפורש, ויש למצוא אותם "בין השורות" . אפשר להדגים זאת באמצעות הבעיה הדו-שלבית שהוצגה קודם : ביום שני בשעה 5 אחר הצהריים יש במתנ"ס חוג מוזיקה וחוג ספורט . בחוג המוזיקה משתתפים 12 ילדים . מספר הילדים המשתתפים בחוג הספורט גדול פי 2 ממספר הילדים המשתתפים בחוג המוזיקה . כמה ילדים משתתפים בחוגי המתנ"ס ביום שני בשעה 5 ? המרכיבים המילוליים בבעיה השאלה שנשאלה : כמה ילדים משתתפים בחוגי המתנ"ס ביום שני בשעה 5 ? הנתונים המתאימים לפתרון השאלה : • 12 משתתפים בחוג המוזיקה • מספר המשתתפים בחוג הספורט גדול פי 2 ממספר המשתתפים בחוג המוזיקה . ניתוח הבעיה הבעיה החד-שלבית הראשונה : כמה ילדים משתתפים בחוג הספורט ? לבעיה הזאת יש שני נתונים ישירים וגלויים : 12 משתתפים בחוג המוזיקה ; מספר המשתתפים בחוג לספורט גדול פי 2 ממספר המשתתפים בחוג המוזיקה . על סמך הנתונים האלה אפשר לחשב את מספר הילדים המשתתפים בחוג הספורט בעזרת תרגיל הכפל המתאים : 24 = 2 × 12 . עכשיו שמספר הילדים המשתתפים בחוג הספורט ידוע, אפשר לעבור לבעיה החד-שלבית השנייה : כמה ילדים משתתפים בשני החוגים ? הפתרון של הבעיה הראשונה הופך להיות אחד הנתונים בבעיה השנייה, ופתרון הבעיה השנייה הוא פתרון הבעיה כולה . מספר הילדים המשתתפים בשני החוגים הוא 36 ( 36 = 24 + 12 ) . סוגי הבעיות הדו-שלביות מבנה הבעיות בעיות של חיבור וחיסור אפשר לנתח בעזרת המונחים שלם וחלקים : C ( A + B = C הוא השלם, B-ו A הם החלקים ) . בעיות של כפל וחילוק אפשר לנתח בעזרת המונחים גורמים ומכפלה : F ( D × E = F הוא המכפלה, E-ו D הם הגורמים ) . בבעיה דו-שלבית משתמשים בפתרון בעיה חד-שלבית מסוימת כדי לפתור את הבעיה החד-שלבית השנייה, ופתרונה הוא פתרון הבעיה כולה .
|
|