|
|
صفحة: 108
108 ג . גימטרייה מלבד ההבדל באופן הייצוג של המספרים עצמם בשיטת האלף-בית ובשיטה העשרונית, יש גם הבדלים מבניים בין שתי השיטות . לדוגמה : בשיטה העשרונית כל המאות השלמות מיוצגות על ידי מבנה אחיד כזה : 00 . לעומת זאת בשיטת האלף-בית המספר מאה והמספר מאתיים , למשל, מיוצגים כל אחד על ידי אות אחת ( האות ק והאות ר בהתאמה ) , ואילו המספר חמש מאות מיוצג על ידי שתי אותיות ( תק ) . שיטת האלף-בית עוד נבדלת מן השיטה העשרונית המקובלת בכך שלא חל בה עקרון ערך המקום . אין כל חשיבות למקום שבו ה"ספרה" ( האות ) נכתבת . הסימן ג מייצג את המספר 3 בלי כל תלות במקומו בצירוף האותיות . לדוגמה : גם בצירוף רמג וגם בצירוף גצ האות ג מייצגת את המספר 3 . לעומת זאת על פי עקרון ערך המקום בשיטה העשרונית, הספרה 3 מייצגת 3 אם היא במקום של היחידות, 30 אם היא במקום של העשרות וכן הלאה . לדוגמה : בצירופים 302 ו- 43 הספרה 3 מייצגת פעם 300 ופעם 3 לפי מקומה במספר . עם זאת יש לשים לב שכאשר "מתרגמים" מספר כלשהו לצירוף אותיות בשיטת הגימטרייה, נוהגים לכתוב את האות שיש לה ערך מספרי גדול יותר מימין . לדוגמה, את המספר 48 מקובל לכתוב כך : מח ( מ = ,40 ח = 8 ) ולא כך : חמ . בגלל ההבדל הזה בשיטה העשרונית אפשר להסתפק ב- 10 סימנים בלבד ( 0 – 9 ) . בשיטה הזאת אין צורך בסימנים נוספים כי המספרים הבאים אחרי 9 נכתבים על פי עקרון ערך המקום . למשל כדי לכתוב 10 אין זקוקים לסימן חדש, אלא הסימן הקיים 1 יעמוד במקום של העשרות . לעומת זאת בשיטת הגימטרייה, שבה אין משתמשים בעקרון ערך המקום, יש צורך לתת סימן חדש ל- ,10 ל- 20 , ל- ,100 ל- 200 וכן הלאה . בגימטרייה אפשר לתת סימנים חדשים למספרים רק עד האות האחרונה באלף-בית, האות ת , ולכן השיטה מסתיימת במספר 400 . עבור מספרים גדולים יותר צריך להשתמש בצירופי אותיות . לדוגמה : למספר 900 מתאים הצירוף תתק . במספרים מ- 1,000 ומעלה מסמנים את האלפים בנפרד . לדוגמה , המספר 5,758 ייכתב כך : ה'תשנח . כשעוסקים בתאריך, מותר ואפילו רצוי לוותר על הגרש שאחרי האות ה, לדוגמה : שנת התשנח . במקרה הזה יש חשיבות למקום של האות ה : רק כשהיא עומדת בראש המילה ורק כשמדובר בתאריך – משמעותה 5,000 ולא 5 . הערה : יש המוסיפים את האותיות הסופיות כדי לייצג מאות שלמות עד 900 : ך = ,500 ם = ,600 ן = ,700 ף = ,800 ץ = 900 . ואולם, בדרך כלל אין מייחסים לאות סופית ערך שונה מערך של אות שאינה סופית, וגם בפרק הזה אין משתמשים באותיות הסופיות באופן כזה . הבדל חשוב נוסף בין שיטת האלף-בית העברי ובין השיטה העשרונית קשור ל אפס : בשיטת הספירה המקובלת יש לו סימן, ובשיטת האלף-בית העברי אין לו סימן . לדוגמה : במשפט "לאדם יש 0 זנבות" אי אפשר להחליף את הספרה 0 באות עברית מתאימה . כמו כן המספר 401 ייכתב בגימטרייה כך : תא . כלומר יש ייצוג באותיות למאות וליחידות בלבד .
|
|