|
|
صفحة: 26
26 שִׁוְי וֹן שָׁוֶה הָמ וֹן זֶה הִתְחִיל בָּעֶרֶב . אִמָא אָמְרָה לִי לָלֶכֶת לִישֹׁן, כִּי כְּבָר מְאֻחָר . "לָמָה לְיוֹאָב אַתְ לֹא אוֹמֶרֶת ? " "כִּי הוּא יוֹתֵר גָדוֹל . הוּא יָכוֹל לָלֶכֶת לִישֹׁן בְּעוֹד שָׁעָה," הֵשִׁיבָה אִמָא . זֶה הִמְשִׁיךְ לְמָחֳרָת, בְּבֵית הַסֵפֶר . כִּתָה ב 2 אָמְרָה שֶׁהִיא צְרִיכָה אֶת הַמִגְרָשׁ בִּשְׁבִיל לְהִתְאַמֵן לַטוּרְנִיר . לֹא עָזַר לָנוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁזֶה הַתוֹר שֶׁלָנוּ, שֶׁזֶה לֹא הוֹגֵן, שֶׁזֶה לֹא שִׁוְיוֹנִי . הַמוֹרָה מִירִי קִבְּלָה אֶת הַטִעוּן שֶׁלָהֶם . הֵם צְרִיכִים לְהִתְאַמֵן וְלָכֵן אֲנַחְנוּ, ב ,1 נְוַתֵר עַל הַתוֹר שֶׁלָנוּ . כָּכָה, חַד וְחָלָק . וְזֶה נִמְשַׁךְ גַם כְּשֶׁהִגַעְתִי הַבַּיְתָה . "נוֹעָה, הֶחָלָב נִגְמַר . לְכִי בְּבַקָשָׁה לַמַכֹּלֶת וְתִקְנִי לָנוּ קַרְטוֹן חָדָשׁ," בִּקֵשׁ אַבָּא . "לָמָה אַתָה לֹא מְבַקֵשׁ מִיוֹאָב ? לָמָה תָמִיד אֲנִי ? " הִתְקוֹמַמְתִי . "אַתְ יוֹתֵר קְטַנָה," גִחֵך יוֹאָב . "מָה זֶה קָשׁוּר ? " אָמַרְתִי בְּכַעַס . ״אִם יֵשׁ לְךָ יוֹתֵר זְכוּיוֹת, כְּמוֹ לְמָשָׁל לָלֶכֶת לִישֹׁן יוֹתֵר מְאֻחָר, אָז בְּבַקָשָׁה - שֶׁיִהְיוּ לְךָ גַם יוֹתֵר חוֹבוֹת . . . " "אֲנִי הָלַכְתִי אֶתְמוֹל," גִמְגֵם יוֹאָב . "אָז מָה," עָנִיתִי, "אֵין בֵּינֵינוּ שִׁוְיוֹן . זוֹכֵר ? " בַּסוֹף מִי לְדַעְתְכֶם הָלַךְ לַמַכֹּלֶת ? בָּרוּר שֶׁאֲנִי . בָּעֶרֶב דִבַּרְנוּ עַל זֶה בַּמִשְׁפָּחָה . אַבָּא אָמַר שֶׁנְנַסֶה לְהַקְפִּיד יוֹתֵר עַל שִׁוְיוֹן . לֹא תָמִיד אֶפְשָׁר וְלֹא תָמִיד זֶה בַּמָקוֹם, אֲבָל אִם אֵין סִבָּה אַחֶרֶת - נִשְׁמֹר עַל הַשִׁוְיוֹן . נָתַתִי לוֹ נְשִׁיקָה מְצַלְצֶלֶת עַל הַלֶחִי .
|
|