|
|
صفحة: 74
7474 הַבַּיְתָה "נוֹעָה, מָה דַעְתֵךְ לָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי יוֹם - יוֹמַיִם בַּחֹפֶשׁ ? זוֹ הָיְתָה דוֹדָה מַאיָה בַּטֵלֵפוֹן . כָּל כָּךְ הִתְרַגַשְׁתִי ! דוֹדָה מַאיָה גָרָה בְּתֵל אָבִיב - הָעִיר הַגְדוֹלָה ! אֵיזֶה כֵּיף זֶה יִהְיֶה ! בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אִמָא וְאַבָּא הִסִיעוּ אוֹתִי . גַם אוֹר, אָחִי הַקָטָן, רָצָה לְהִשָׁאֵר, אֲבָל מַאיָה אָמְרָה שֶׁהוּא צָעִיר מִדַי . דוֹדָה מַאיָה הֵכִינָה לִי אֶת חֲדַר הָאוֹרְחִים . יֵשׁ שָׁם מִטָה עִם הֲמוֹן כָּרִיוֹת רַכּוֹת וְחַלוֹן שֶׁרוֹאִים מִמֶנוּ אֶת הַיָם . לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל לַיָם, וְאָז חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה, וּבַדֶרֶךְ קָנִינוּ פָלָאפֶל וְזָלַלְנוּ אוֹתוֹ מַמָשׁ מַהֵר כִּי הָיִינוּ רְעֵבוֹת . אַחֲרֵי מְנוּחָה קְצָרָה יָצָאנוּ שׁוּב, הַפַּעַם לְסֶרֶט . בָּעֶרֶב דוֹדָה מַאיָה הֵכִינָה לָנוּ שֵׁיק פֵּרוֹת טָעִים . "הָיָה נֶהֱדָר ! " אָמַרְתִי לדוֹדָה מַאיָה כְּשֶׁהַהוֹרִים בָּאוּ לָקַחַת אוֹתִי . "תוֹדָה עַל הַכֹּל ! " "וְאֵיךְ זֶה יִהְיֶה עַכְשָׁו לַחֲזֹר הַבַּיְתָה ? " שָׁאֲלָה אִמָא . אֵיךְ בֶּאֱמֶת ? חָשַׁבְתִי בְּלִבִּי .
|
|