|
|
صفحة: 44
44 הַשַׁבָּת שֶׁלִי שַׁבָּת הוּא יוֹם הַמְנוּחָה שֶׁל הַיְהוּדִים בְּיִשְׂרָאֵל . רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא עוֹבְדִים, בָּתֵי הַסֵפֶר סְגוּרִים, וְכָךְ גַם רֹב הַחֲנֻיוֹת . בְּכָל מִשְׁפָּחָה הַשַׁבָּת נִרְאֵית קְצָת דוֹמָה וּקְצָת אַחֶרֶת . . . בְּשַׁבָּת אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לְטַיֵל . אֶפְשָׁר לְהַזְמִין לְשַׁבָּת אֶת מָה שֶׁרוֹצִים לֶאֱכֹל וְאִמָא אוֹ אַבָּא מְכִינִים . סַפְּרוּ עַל הַשַׁבָּת שֶׁלָכֶם : מָה אַתֶם אוֹהֲבִים בַּשַׁבָּת שֶׁלָכֶם ? מָה אַתֶם לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים ? מָה הֲיִיתֶם רוֹצִים שֶׁיִהְיֶה בְּשַׁבָּת ? תָאֲרוּ אֶת הַשַׁבָּת הַמֻשְׁלֶמֶת בִּשְׁבִילְכֶם . 44
|
|