|
|
صفحة: 82
82 מִישֶׁהוּ לָקַח אֶת הָרְצוּעָה . סוּס הָלַךְ אַחֲרֵינוּ בְּשִׂמְחָה, כְּאִלוּ הוּא הוֹלֵךְ אִתָנוּ לְטַיֵל כָּל יוֹם . עָשִׂינוּ לוֹ סִיבוּב הָגוּן בַּשְׁכוּנָה . כָּל הַיְלָדִים מֵהַבִּנְיָן בְּיַחַד, וְסוּס . כָּל פַּעַם מִישֶׁהוּ אַחֵר הֶחְזִיק בָּרְצוּעָה . אֲנָשִׁים הִסְתַכְּלוּ עָלֵינוּ, בֶּטַח זֶה נִרְאָה קְצָת מְשֻׁנֶה, שִׁבְעָה יְלָדִים וְכֶלֶב אֶחָד בְּגֹדֶל שֶׁל סוּס קָשׁוּר בִּרְצוּעָה . אֲבָל אֲנַחְנוּ הִרְגַשְׁנוּ שִׂמְחָה וְגַאֲוָה . כְּשֶׁהִגַעְנוּ חֲזָרָה לַבִּנְיָן, שַׁלְוָה חִכְּתָה לָנוּ לְיַד הַדֶלֶת . הִיא נָתְנָה לְכָל אֶחָד עוּגִיָה חֲמִימָה שֶׁכַּנִרְאֶה רַק עַכְשָׁו יָצְאָה מֵהַתַנוּר . מָה שְׁלוֹם שָׁלוֹם ? שָׁאַל מִישֶׁהוּ . קְצָת יוֹתֵר טוֹב, אָמְרָה שַׁלְוָה . הוּא בִּקֵשׁ מִמֶנִי לְהַגִיד לָכֶם תוֹדָה . אִם אַתְ רוֹצָה, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת סוּס גַם מָחָר לְטִיוּל, הֵעֵז מִישֶׁהוּ . כַּמָה יָפֶה מִצִדְכֶם, חֲמוּדִים, אָמְרָה שַׁלְוָה . נִרְאֶה אֵיךְ שָׁלוֹם יַרְגִישׁ מָחָר . כְּבָר הָיָה מְאֻחָר, וְהָיִינוּ צְרִיכִים לַחְזֹר הַבַּיְתָה . וּבַלֵב קִוִינוּ שֶׁנוּכַל לְטַיֵל שׁוּב עִם סוּס, אֲבָל קִוִינוּ גַם שֶׁשָׁלוֹם יַרְגִישׁ יוֹתֵר טוֹב . 82
|
|