|
|
صفحة: 64
בַּמִרְפָּאָה שֶׁל דוֹקְטוֹר רְוִיטָל שָׁלוֹם יְלָדִים, אֲנִי רְוִיטָל וַאֲנִי רוֹפְאַת שִׁנַיִם שֶׁמְטַפֶּלֶת בִּילָדִים . אֲנִי עוֹזֶרֶת לִילָדִים לִשְׁמֹר עַל שִׁנַיִם בְּרִיאוֹת . כְּשֶׁיְלָדִים מַגִיעִים אֵלַי אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת כָּל הַשִׁנַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בָּהֶן חֹרִים . אִם אֲנִי מוֹצֵאת חֹר אֲנִי סוֹתֶמֶת אוֹתוֹ בְּחוֹמֶר מְיֻחָד . חָשׁוּב מְאוֹד לָבוֹא אֵלַי כָּל חֲצִי שָׁנָה כְּדֵי "לִתְפֹּס" אֶת הַחֹרִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִים . חָשׁוּב עוֹד יוֹתֵר לְצַחְצֵחַ אֶת הַשִׁנַיִם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁבִּכְלָל לֹא יִהְיוּ חֹרִים . לְהִתְרָאוֹת ! מַכְשִׁיר רֶנְטְגֶן מְצַלֵם אֶת הַשִׁנַיִם בְּצִלוּם רֶנְטְגֶן . כִּיוֹר, כּוֹס מַיִם וּבֶרֶז שׁוֹטְפִים אֶת הַפֶּה בְּמַיִם וְיוֹרְקִים לַכִּיוֹר . צִלוּם רֶנְטְגֶן מַרְאֶה אֶת חֶלְקֵי הַשֵׁן מִבִּפְנִים . כָּךְ רוֹאִים אֶת הַחֹרִים גַם כְּשֶׁהֵם מַמָשׁ קְטַנִים . בַּצִלוּם אֶפְשָׁר גַם לִרְאוֹת שִׁנַיִם קְבוּעוֹת שֶׁמַתְחִילוֹת לִבְקֹעַ . הַאִם אַתֶם מַרְאָה יְכוֹלִים לְזַהוֹת אוֹתָן ? בְּעֶזְרָתָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַשִׁנַיִם מִכׇּל הַצְדָדִים . 64
|
|