|
|
صفحة: 170
170 הכנר המשיך להסתכל עליי בלי לומר מילה . אחר כך קם והוציא את הכינור מהתיק שלו . "ניגנת כבר בכינור, ילד ? ", שאל אותי . "אף פעם לא ניגנתי בכלי נגינה," אמרתי . "בבקשה, הכינור הוא כלי עדין מאוד . בזהירות . " הוא התקרב אליי ומָסַר לי את הכינור . שֹמתי את הכינור על הכתף שלי ועשׂיתי בדיוק מה שהכנר עשׂה במהלך הקונצרט . אפילו עצמתי את העיניים כמו שהוא עשׂה . אבל הצלילים שניגנתי לא היו דומים לצלילים ששמעתי בקונצרט . ניסיתי עוד כמה פעמים והֶחְזַרְתִי לו את הכינור . הייתי מְאוּכְזָב . "נגינה בכינור, ילד, זאת תורה שצריך ללמוד אותה . הרבה שנים עוברות עד שלומדים לנגן אפילו מנגינה פשוטה אחת . " "אני רוצה לנגן מוזיקה יפה," אמרתי . הוא חייך ואמר, "צריך הרבה עבודה, ילד . הרבה לנגן . צריך מורה טוב . " עמדתי והסתכלתי על הידיים שלו, על האֶצְבָּעוֹת שניגנו כל כך טוב . "אני רוצה לנגן עכשיו כמו שאתה מנגן," אמרתי שוב . "אתה לא יכול לנגן עכשיו," אמר לאט . "קשה לנגן בכינור . עוד לא ראיתי מישהו שמנגן בכינור או בכלי נגינה אחר בלי ללמוד . צריך ללמוד הרבה . " לא חיכיתי עד שיסיים לדבר . רצתי אל הלילה . לא נעשׂיתי כנר מפורסם ולא ניגנתי יותר בכינור . לא היה לנו כינור, וגם לא היה לנו בקיבוץ מורה לכינור . אבל אני רציתי מאוד ללמוד לנגן . בלילות חלמתי שאני מנגן, ובימים קראתי ספרים על מלחינים . הייתי חייב לנגן . בקיבוץ היה רק מורה לחֲלִילִית . הוא ידע לנגן, אבל אף פעם לא שמעתי אותו מנגן יפה כמו הכנר ההוא . קנו לי חלילית . בהתחלה שׂמחתי מאוד בחלילית, ועבדתי קשה . למדתי לנגן צלילים ראשונים, ואפילו הצלחתי לנגן שירים פשוטים, שכל תלמיד מתחיל יודע לנגן . אבל שירים קשים לא הצלחתי לנגן . התאמנתי הרבה מאוד, אבל אף פעם לא יצאו מן החלילית שלי צלילים מדויקים מספיק . המורה עבד קשה מאוד ללמד אותי לנגן צלילים נקיים ויפים, אבל כששמע את הצלילים שיצאו מהחלילית שלי, המבט שלו אמר הכול . אני חושב שהוא פחד לומר לי את האמת, אבל בסוף הבנתי אותה בעצמי – אין לי כִּישָרוֹן לנגינה . כדי לעודד אותי, הזמין אותי המורה להשתתף בתזמורת החליליות . השתתפתי בחֲזָרוֹת לקונצרט של התזמורת, אבל לא הצלחתי לנגן עם כולם . המורה נתן לי שיעורים פרטיים, אבל אני כבר הבנתי שאף פעם לא אלמד לנגן, לא בחלילית ולא בכינור . 25 30 35 40 45 50 55 170 ב . אם יש אפשרות, מסדרים את שולחנות הכיתה במעגל או מבקשים מהתלמידים לשבת במעגל . ג . אומרים : השם של הסיפור שנקרא היום הוא "איך לא נעשיתי כנר מפורסם" . אפשרות 1 : התלמידים מנסים לנבא את העלילה . אפשרות 2 : לאחר חשיפת שם הסיפור, ניתן להציג בפני התלמידים או לקרוא באוזניהם גם את המשפט הראשון של הסיפור : "יום אחד אמרו לנו שתבוא תזמורת ותנגן בקיבוץ שלנו" . תלמיד אחד מציע המשך אפשרי למשפט הראשון, ותלמיד אחר ממשיך מהנקודה שבה סיים חברו . כך ממשיכים, כאשר כל תלמיד אומר משפט אחד או שניים . כדאי לבקש המשך לסיפור מתלמידים בסדר אקראי ולא לפי סדר ישיבתם . מזכירים לתלמידים להשתמש במילים החדשות . הצעה לפענוח הסיפור : א . שורות 1 - 17 : מקדימים ו שואלים : איך הרגשות של הילד משתנים במהלך הקונצרט ? קוראים בקול את שורות 1 - 17 . ב . שורות 18 - 23 : התלמידים קוראים את שורות 18 - 23 , משוחחים בזוגות ואחר כך משתפים במליאה : מה עשה הילד מייד אחרי שהכנר סיים לנגן ? למה ? ג . שורות 24 - 41 : התלמידים מחליפים בזוגות וקוראים בהמחזה את הדיאלוג בין הילד והכנר בשורות 24 - 41 . ד . שורה 42 : במליאה : בתום ההמחזה קוראים את שורה 42 ו שואלים : למה לדעתכם הילד ברח ? ה . שורות 43 - 47 : במליאה : קוראים בקול את שורות 43 - 47 עד למילים "קנו לי חלילית" ו שואלים : מה אתם חושבים יקרה עכשיו ? התלמידים מנבאים . ו . שורה 47 עד הסוף : 1 . התלמידים קוראים לבד משורה 47 עד הסוף . 2 . בזוגות : משוחחים על השאלה : מדוע הילד הפסיק לנגן בחלילית ? ז . התלמידים משלימים את משימה 1 בספר . הצעה לפעילויות בתום פענוח הסיפור : א . בקבוצות קטנות : התלמידים מוצאים ברשת ארבע או חמש תמונות שמייצגות חלקים שונים בסיפור, ומספרים את הסיפור תוך כדי הצגת התמונות . ב . התלמידים עומדים בשתי שורות מקבילות כך שנוצרים צמדים . התלמידים בצד אחד מתבקשים להתחיל לספר את הסיפור לחבר שמולם . בהישמע צלצול פעמון יחיד, התלמיד שמספר עוצר והתלמיד שמולו ממשיך מאותה נקודה . בהישמע שני צלצולי פעמון, כל התלמידים זזים מקום אחד שמאלה . בכל פעם שהתלמידים זזים, נוצרים צמדים חדשים . הסבב ממשיך עד שהצמדים הראשונים נפגשים שוב . הערות : 1 . לפני תחילת הפעילות עצמה מומלץ מאוד לתרגל את המהלכים התנועתיים בהישמע צלצול פעמון אחד ושני צלצולי פעמון . 2 . אפשר להחליט על פרק זמן שונה שיוקצב לכל סבב .
|
|