|
|
صفحة: 59
תיאור הפרק לפרק שלושה חלקים מרכזיים : החלק הראשון ( עמ׳ 88 - 82 ) פותח בבירור עקרוני של מהות המרחב הציבורי דרך האיור שבשער הפרק ודרך סיפור ריאליסטי . אחר כך נפגוש את המשנה הפותחת את הנושא ומתארת נזק שנגרם עקב השארתו של כד ברחוב . נדון באחריות למכשולים ומטרדים ברשות הרבים בימינו ונגלה את יחס החוק הישראלי לעניין . מכאן נרחיב למטרדים במרחב הציבורי הפוגעים ביכולת ליהנות מנכסי ציבור וניגע בפרשיות שהעסיקו את דעת הקהל הישראלית . החלק השני ( עמ׳ 89 - 83 ) עוסק בניצול רשות הרבים לצרכים פרטיים . נקודת המוצא היא תמונה בת זמננו של כביסה תלויה ברחוב , וממנה נגיע אל משניות העוסקות בשפיכת מים ובהנחת גזם ברשות הרבים ואל סיפור החלקה על מי השקיה שיצאו מתחום הגינה . החלק השלישי ( עמ׳ 100 - 90 ) עוסק במפגעים בטיחותיים ברשות הרבים , ברשות היחיד ובגבול שביניהם דרך המשנה ודרך מקור תנאי נוסף . נקיים בכיתה “ משפט “ על מקרה אמיתי שנדון בבית משפט השלום בתל אביב . הדיון במשנה בנושא הטמנת פסולת מזיקה יוביל לדיון בשני היבטים אקולוגיים : ( 1 ) ייצור פסולת במדינת ישראל . ( 2 ) אחריות כוללת לסביבה כמאפיין של חברת מופת , לאור הגותו של אברהם יהושע השל . המשימה “ יוצאים החוצה “ תיקח את הלומדים אל סביבתם הקרובה כדי להבחין במפגעים ולנקוט צעדים למיגורם . משניות בפרק נלמדות שלוש משניות ממסכת בבא קמא , שבה עסקנו גם בפרק הקודם . המשניות בפרק זה לקוחות כולן מהפרק השלישי של המסכת , וליתר דיוק מחלקו הראשון של פרק זה , העוסק בנזק שגרם אדם לאדם אחר ברשות הרבים . משנה זו מופיעה מיד אחרי המשנה “ אדם מועד לעולם “ הנמצאת בפרק הקודם בספר . כדאי לפתוח את הלימוד במיקום המשניות שיילמדו – סדר , מסכת , פרק – ולהראות את הרצף . מקורות מרכזיים הנלמדים בפרק משנה , מסכת בבא קמא , פרק ג משנה א - " המניח את הכד " ( עמ׳ 84 ) המשנה מציגה מקרה מחיי היום - יום בתקופת המשנה , שקל לדמיין אותו : אדם סוחב כד כבד מלא שמן , יין או תבואה או פורק את החבית מעגלה ומניח אותה ברחוב כדי שיוכל לנוח או להיכנס לחנות בצד הדרך או מסיבה אחרת . הכד נמצא במקום לא צפוי , והולך רגל הנקלע למקום מתנגש בו בטעות . מכאן מפרטת המשנה שני מצבים : ( 1 ) נזק לכד . ( 2 ) נזק להולך הרגל . בניגוד למשנה הקודמת , “ אדם מועד לעולם “ , המשנה שלנו מציגה מקרה ודין . לא עיקרון מופשט . גם יתר המשניות שנקרא בפרק זה בנויות בצורה זו , ומעניין לחשוב עם הלומדים על דרך זו של ניסוח חוקים : הצגת מקרה פרטני ולא קביעת עיקרון .
|
|