|
|
صفحة: 87
הצעות נוספות סיכום בשיח רגשי על חוויית העבודה ומקומה בחיי הלומדים ובחיי הקרובים אליהם . איסוף ( אפשר בעזרת סל “ ב או מנטימטר ) נושאים שלדעתם נכללים במושג “ זכויות עובדים “ ולאחר מכן סימון הנושאים שבהם נעסוק במהלך הפרק . נושאים אפשריים , מעבר לאלה שבספר : יום מנוחה שבועי , חופשה ומחלה , בטיחות וביטוח , הגנה מהטרדה , הפרשה לפנסיה , תנאי פיטורין ועוד . תנאי העבודה – עבודה וכבוד אישי ( עמ׳ 135 - 128 ) לפני שנעמיק במשנה שתעמוד במוקד , נציג ללומדים את המושג “ כבוד אנושי “ . בשלב זה ובמהלך הפרק כולו חשוב ליצור שיח המאפשר ללומדים להפנים את הרעיון של זכות אנושית הגוברת על אינטרסים . לומדים מרבים לדבר בשפה של זכויות כשהדבר מכוון אליהם (“ זכותי !“) , אך לא אחת קשה להם לזהות את הזכויות של האחר כמשהו שיש לוותר על אינטרס אישי למענו . במרכז עמודים אלו נצבת המשנה “ השוכר את הפועלים “ . עד כה ראינו משניות בעיקר ממסכתות בבא קמא (“ השער הראשון “) וסנהדרין . המשניות שנעסוק בהן בפרק זה הן ממסכת בבא מציעא (“ השער האמצעי “) . זו הזדמנות טובה להזכיר ללומדים את המבנה הכללי של המשנה ( סדרים > מסכתות > פרקים > משניות ) ולמקם את מסכת בבא מציעא במבנה זה ( סדר נזיקין , אחרי מסכת בבא קמא ולפני מסכת בבא בתרא , שהיא “ השער האחרון “) , כחלק מ “ שלושת השערים “ הפותחים את סדר נזיקין . כדאי לפנות זמן מספק ללימוד המשנה ולהבנתה ( עמ׳ 131 - 130 ) ורק לאחר מכן להתעמק בתכניה . הצעות נוספות הרחבה על דמותה המיוחדת של פרופ׳ רות בן ישראל . אפשר לשלוח את הלומדים לדלות מידע עליה , למשל , דרך הערך על שמה בוויקיפדיה . ילדות במצרים , שירות כקצינה בצה “ ל , לימודים בפריז , ניהול מפעל ועוד – אינם המאפיינים השגרתיים של פרופסור למשפטים . אפשר לדבר גם על הקשר בין הרקע שלה בניהול מפעל ובין ההתמקדות שלה לאחר מכן בדיני עבודה ובזכויות עובדים . דיון בסוגים שונים של ארוחות בזמן העבודה ובתפקידים החברתיים שיש לארוחות במקום עבודה , בעזרת האיורים שבעמ׳ . 131 - 130 הרחבה על מקומו של מנהג במערכות חוקים שונות . אפשר להציע כלל שיאפשר לזהות מתי התנהגות מסוימת נחשבת למחייבת בשל מנהג : אם איננו שואלים “ מה כתוב ?“ או “ מה החוק “ אלא “ מה מקובל לעשות ?“ , הרי שאנחנו מתייחסים אל מנהג כמחייב , גם אם מעולם לא נחקקק באופן רשמי . אפשר לתת ללומדים דוגמאות של מנהגים הנתפסים כמחייבים בזירות שונות של חייהם : כללים לא כתובים במשחק ילדים , גובה הטיפ במסעדה , האופן שבו מתלבשים לאירוע זה או אחר , תנוחת הגוף בזמן שירת ההמנון ועוד . אפשר לפתח עם הלומדים את השאלה מדוע במקרים אלה אנשים רואים התנהגות מסוימת כמחייבת למרות שאין כל חוק חקוק בנושא . אפשר גם להדגים כי התנהגויות אלו עשויות להשתנות ממקום למקום , ובכל מקום ההתנהגות המקומית תיתפס כמחייבת . על רקע זה ניתן לחשוב בכיתה – אילו תחומים היינו רוצים שיוסדרו באמצעות חוק או החלטה ציבורית מחושבת , ואילו באמצעות הסתמכות על הנוהג המקובל . כתיבת תסריט קצר המתאים לתצלום שבעמ׳ . 135 נראה שהעובד מזיז את מחוגי שעון הנוכחות ומביט אחורה לוודא שאיש אינו רואה את מעשיו . דרך התסריטים אפשר לחשוב על היחסים בין עובד למעביד ובעיקר על האמון ביניהם : מה יוצר אמון או חוסר אמון ? מה יכול לעורר בעובד רגש של הזדהות עם מקום עבודתו ? איזו התנהגות של המעביד עלולה לפגוע בתחושה חיובית של העובד ? וכדומה .
|
|