|
|
صفحة: 125
הרחבה : מציאת מקורות מארון הספרים היהודי היום קיימים כלי עזר רבים למציאת מקורות . נסקור בקצרה אחדים מהם : ספר האגדה : ליקוט של אגדות חז “ ל וסידורן על פי נושאים בידי ביאליק ורבניצקי . לאחרונה יצא הספר במהדורה חדשה , נוחה מאוד לשימוש . חומרים רבים מספר זה נמצאים באתר זה . ויקיטקסט – ארון הספרים היהודי : טקסטים רבים הועלו על ידי גולשים לפורטל “ ארון הספרים היהודי “ בוויקיטקסט . החלוקה היא לפי הספרים עצמם , כך שאפשר לעלעל ולמצוא מקורות מעניינים , אך קשה לערוך חיפוש מסודר . ספריא : אתר ספריא הוא מאגר הכולל טקסטים רבים מהמקרא ואילך . יש באתר מנוע חיפוש שניתן לחפש בו מקורות לפי מילות מפתח , ויש בו גם כלי להכנת דפי מקורות . בהצלחה ! הצעות להוראה פתיחה הלימוד על המקרא בתחילת הפרק נועד לתת בסיס כרונולוגי ומושגי להבנת חג השבועות , אך הוא אמור גם לגרות את סקרנות הלומדים לגבי החג כפי שהם מכירים אותו . אפשר לפתוח את הלימוד באיסוף אסוציאציות מחג השבועות או לערוך רשימה של מה שהלומדים עושים בשבועות ( אפשר בסל “ ב ) . מומלץ להיעזר באיור שבשער הפרק . מכיוון ששבועות הוא חג “ נזיל “ יחסית , כפי שנראה בפרק , ונעדר מאפיין בולט דוגמת מצות וליל הסדר המאפיינים את חג הפסח , סוכה – את חג הסוכות או נרות – את חג החנוכה , סביר שתקבלו תשובות מגוונות או מעורפלות . פתיח זה יכול לסייע ביצירת סקרנות לגבי ההמשך . כדאי להשאיר את תשובות הלומדים על הלוח או לשמור את המסך של הסל “ ב , כך שיהיה אפשר לחזור ולהעלותן בסוף היחידה . ניתן לחלק את הכיתה לארבע קבוצות ( קציר , שבועות , ביכורים , עלייה לרגל ) , וכל קבוצה תלמד היבט אחד של החג , תסכם אותו ותציג אותו בקצרה לכיתה . אחר כך תקיימו דיון משווה בין ההיבטים השונים . ההיבטים השונים של החג חופפים במידה מסוימת . הפרדנו אותם זה מזה לצורך ההבחנה , אך במהלך הפרק הם משולבים זה בזה . סיכום הלימוד על תקופת המקרא אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות לפי ארבעת ההיבטים ( והשמות ) של החג , וכל קבוצה תתבקש לתאר אחד מהם - במלל , ביצירה פלסטית או באופן דרמטי . מומלץ לחזור למאפייני החג שהלומדים הציעו בתחילת היחידה או לאיור השער ולראות אילו רכיבים מבוססים על המקרא ואילו מקורם מחוץ למקרא . תקופת בית שני , המשנה והתלמוד ( עמ׳ 215 - 213 ) לא כללנו בספר את העדויות המרתקות על שבועות בספרות בית שני . למשל : ספר היובלים ( ספר מן הספרים החיצוניים , המתוארך למאה ה - 2 לפני הספירה ) מתאר את שבועות כיום כריתת בריתות של האל , תחילה עם נח אחרי המבול , אחר כך עם אברהם באלוני ממרא ולבסוף עם בני ישראל בהר סיני . מגילת המקדש ( חיבור כיתתי שנמצא במערות קומראן ) “ משכפל “ את החג , כך שבמשך החודשים שאחריו סופרים שוב ושוב 50 יום , ובאותו אופן שחגגו את הקציר חוגגים אף את בציר הענבים ואת מסיק הזיתים .
|
|