|
|
صفحة: 52
שאלה 2 על הקטע של שי פירון ( עמ׳ 63 ) “ ימים של הוד והדר “ יכולים להיות ימים שבהם האדם מתגלה במעשי חסד למען האחר ( חסידי אומות עולם , עמותות זכויות אדם , עזרה לאנשים עם מוגבלות , עזרה למיעוטים וכדומה ) , ימים שבהם האדם ממציא ומשכלל טכנולוגיות חדשות לטובת רווחת האנושות , ימים של כתיבת יצירות תרבות חדשות , כתיבת מחקרים , פתרונות לבעיות בעולם ( בעיית המים , בעיית המזון ... ) ועוד . בקשו מהלומדים לחשוב על דוגמאות נוספות . מתי הם הרגישו שהם “ מידמים לאל “ באופן מטפורי . שאלה על הפסל של יונתן אופק ( עמ׳ 63 ) זו שאלה פתוחה , וניתן לבחור להעמיד כל אחד משני סיפורי הבריאה לצד הפסל : ( 1 ) אפשר להתייחס לחומר , “ אדמית “ , שממנו הפסל עשוי , ואז להדגיש את הסיפור שלפיו הקשר הוא בין “ אדם “ ל “ אדמה “ . ( 2 ) אפשר להתייחס לשני האנשים העומדים חבוקים על שטח העיגול הקטן , ולומר שהם משקפים את סיפור בריאת האדם הראשון , “ זכר ונקבה ברא אתם “ - יחדיו . ( 3 ) הפסל מעורר הרגשה של חמלה והגנה , ואפשר לחשוב על הדמיון לאל העולה מהפסל ולקשור גם אותו לסיפור הראשון . שאלות לדיון ולשיח על הפירוש של חז “ ל לפסוק " עין תחת עין " ( עמ׳ 64 ) חז “ ל נתנו פרשנות אחרת לפסוק זה . ייתכן שמבחינתם דין של מידה כנגד מידה לא היה דין ראוי מבחינה מוסרית . בדיון מרתק בתלמוד נשאלת השאלה : מה זאת אומרת “ עין תחת עין “ – האם עקירת עין ממש או תשלום על עין שנפגעה ? התלמוד טוען בנחרצות שאין לקבל את הפרשנות של עקירת עינו של המזיק , ושהכוונה היא לתשלום כספי עבור פגיעה באיבר . עונש שאינו פגיעה ממשית בגוף הפוגע הופך את החברה לטובה יותר ומאפשר לבני האדם לתקן את מעשיהם . פגיעה בגוף על ידי הרשויות המשפטיות מבטלת את יכולת האדם לשנות את דרכיו ומנציחה חברה המושתתת על פחד ולא על רצון לשיפור ולתיקון . שאלות על המשנה , מסכת בבא קמא , פרק א משנה ד ( עמ׳ 65 ) מדובר בבעלי חיים מועדים מכיוון שהם תוקפניים . ביותם מעקר את התוקפנות שבהם והופך אותם ללא תוקפניים . רבי אליעזר אינו מכליל את הנחש בבעלי החיים המאולפים , אולי מכיוון שלא ניתן לאלף נחש ואולי מכיוון שרבי אליעזר רוצה להחזיר אותנו לסיפור חטאם של אדם וחוה , שבו היה לנחש תפקיד מרכזי . ההבדל בין אירוע שבו פגע בעל חיים תם לבין אירוע שבו פגע בעל חיים מועד הוא הבדל בסך הפיצוי שמקבל הניזוק . שאלות על המשנה , מסכת בבא קמא , פרק ב משנה ו ( עמ׳ 66 ) השאלה הראשונה היא שאלה של הבעת דעה , ולכן יש לקיים דיון פתוח שיאפשר מגוון רחב של דעות , נימוקים וטיעונים . יהיו שיאמרו שמכיוון שבימינו האדם הוא בן תרבות , האמירה הגורפת שלעולם הוא עלול לגרום נזק היא אמירה קיצונית ואינה עומדת במבחן המציאות . אלו יאמרו שרוב בני האדם מתנהגים באופן נורמטיבי . אבל יהיו אחרים שיאמרו שאכן האדם עלול תמיד לגרום לנזק ויזכירו את הדיון על הטבע האנושי שקיימנו בתחילת הפרק . אפשר להביא דוגמה לכך שגם אנשים נורמטיביים עושים לעיתים טעויות או מתנהגים ביודעין בצורה פוגענית . גם יתר השאלות הן שאלות פתוחות לדיון ולהבעת מגוון דעות . אולי האדם והנחש מועדים באופן שונה ... הנחש מועד כי תמיד ינהג באופן תוקפני ואלים , ואילו האדם מועד , אך מודע לכך ומסוגל לקבל אחריות למעשיו ולהשפיע ביודעין על “ מועדותו “ וכך להימנע מלהזיק לאחר .
|
|